אֵיךְ הַכֹּל, לְאַחַר שֶׁנִּפְתַּח לְלֹא סְגוֹר, מִשְׁתַּנֶּה

אֶת הַקּוֹל, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁלַף, לַחְגֹּר לֹא נִתַּן

כְּמוֹ הֵד, מִתְפַּשֵּׁט עִגּוּלִים בְּמֵי נַחַל אֵיתָן

כְּמוֹעֵד עַל שַׁלֶּכֶת עָלִים, מְחַפֵּשׂ מַעֲנֶה.

גַּם הָאוֹר מְרַצֵּד בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין מְעַנֶּה

וְהָעוֹר נַעֲשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּמוֹתָן

שֶׁל שָׁנִים שֶׁחָלְפוּ, שֶׁל דַּקּוֹת, הַנּוֹקְפוֹת כְּמוֹתָן

עֵת אֲנִי נֶאֱנָח אֲרֻכּוֹת – מְהַרֵס וּבוֹנֶה

בְּלִטּוּף הַמִּלָּה הִתְהַוָּה מִן הָאַיִן הַיֵּשׁ

וְקָצֶה לְקָצֶה אָז עָנוּ בְּקוֹלוֹת הֲמֻלָּה

נְקֻדִּים בִּשְׁתִיקוֹת אֲרֻכּוֹת כְּשַׁרְשֶׁרֶת פְּנִינִים

כִּשְׁתִיקָה, גַּם הַקּוֹל הָרוֹקֵעַ בָּאֹזֶן כְּאֵשׁ

בְּכֹחוֹ אֶת הַיֵּשׁ אַל הָאַיִן לְלֹא מְחִילָה