אלוהים חולה, הוא לא מצונן או עם שפעת או משהו כזה, לאלוהים יש מאניה דיפרסיה והוא אומר שזו מחלה מסוג אחר לגמרי ושלתרופה שלה יש יותר מדי תופעות לוואי אז הוא מעדיף להישאר חולה.

פעם כשאלוהים עוד היה בן תמותה מדוכא ופרנואיד הוא ערך לאחד המלאכים מסיבה בבית שלו, למלאך היה לו יום הולדת ובבית של אלוהים היה הרבה מקום כי לא היה שם כלום חוץ ממנו ומגיטרה.

במסיבה של אלוהים הייתה רק מלאכית אחת והרבה מאד אלכוהול וכולם חוץ ממנה השתכרו אבל אלוהים השתכר יותר מכולם. אלוהים והמלאכית לא הכירו כ"כ, הוא רק ידע שהיא מלאכית שמש או משהו כזה אבל כשהוא הסתכל עליה היא הייתה נראית כ"כ כבויה עד שחשב שכשהחליט למנות אותה למלאכית השמש הוא כנראה היה שיכור כמו עכשיו או חשב שזה מצחיק (או אולי אפילו חשב שזה רק קצת מצחיק אבל בשבילו זה היה מספיק). גם המלאכית לא ידעה יותר מדי על אלוהים, היא הייתה עסוקה רוב הזמן בלנסות למצוא חן בעיני אל אחר, אחד שאז עוד שלט בעולם שלה, ולא ממש שמה לב לאלוהים השיכור שהתחיל למלמל ולבכות על התוהו ובוהו שיש בעולם שלו.

השאר היו מעולפים משכרות או יצאו לנדוד להם ברחבי השמיים אז בסוף בלית ברירה היא נאלצה להקשיב לרחמים של אלוהים. זה באמת היה עצוב, היא אפילו הזילה דמעה.ופתאום, בלי שום התרעה מוקדמת אלוהים החזיק למלאכית את היד וליטף לה את הרגל, מלאכית חשבה להשתחרר מהאחיזה של אלוהים אבל זה היה נחמד ומנחם ובנוסף אלוהים ביקש ממנה שלא תעזוב לו את היד, ממש התחנן, שתעשה מה שבא לה אבל שרק לא תעזוב.

עכשיו אלוהים והמלאכית מכירים טוב אחד את השני אבל אלוהים נמצא רחוק- הוא במאניה, וזה אומר שהוא כבר לא בן תמותה.

עכשיו כשאלוהים משתכר הוא כבר לא מחזיק למלאכית את היד, הוא לא מפחד שהיא תעזוב אותו, הוא יודע שהיא תישאר ואפילו אם תעזוב, מה אכפת לו?!

הוא אלוהים.