[ליצירה]
יכולתי להרגיש אותה...
בס"ד
את האש, ממש ממש.
קטע נפלא.
"בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת..
עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי?
ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש,
אבל את המור הריח כל העם שבירושלים...
לו יהי גם בימינו. תיכף ממש.
תודה (=
[ליצירה]
מאבקי פנימ-חוץ, כאן ושם, היום ומחר
המחר תמיד נוסך בנו את קסם התקוה,
כי הוא לא יהיה סתם חדש, הוא יהיה אחר.
ומאידך, החידוש טרם הגיע, היום עדיין כאן,
אז בעיני ידידי, היום הוא ההזדמנות לחדש את המחר.
אמנם כעת קטיפה שחורה נפרשת על העיר
אך מחר עת שחר יעלה, את יומך החדש יאיר :)
לילה קסום
כּנרת
[ליצירה]
בכותרת, החלפתי לעצמי את ה"נ" ב"ת". (ככה אני).
אני חושבת שאם אנו מרגישים קורבן, קשה לנו להתקדם.
כנראה שאתה עוף מוזר, כי איך יתכן שאתה נופל ואין לך מקים, אם כתוב מפורש שבע יפול....וקם? : )
תמשיך לצעוק בכל הכח, יש בזה ענין,
ואין אולי, כי אם ודאי תוושע, בעזרתו ית'.
תודה שעזרת לי להרגיש, כי נפלתי - קמתי.
[ליצירה]
הכותרת כדימוי לאדם הנע בחיפושיו - אהבתי.
כתוב חמוד מאוד, אמיתי, לא פשוט בכלל.
וכמו שנאמר: "כל פניותיך יהיו לימין", בע"ה, שימין ד' עושה חיל.
אהבתי מאד את הקלילות בתוך ים הרצינות העמוק.
[ליצירה]
כמאמרו של מאיר אריאל ז"ל "העגלה נוסעת אין עצור לא קפצה עליה היום כבר עברו..... והנה נשארת מאחור"
מהשיר שלך לא נראה שהעגלה תחזור, יש אולי רצון שהעגלה תחזור אך לא יותר.
[ליצירה]
נדמה לי שכוונתו של כרובי הייתה שהוא מעדיף את הגרסא השניה על פני הראשונית. אני דווקא חושב שכתוספת הראשונית נחמדה מאד היא מפשטת את הגרסא השניה וחוסר הניקוד מוסיף לעניין המופשט.
השאלה שאני שואל זה באיזה אחד מהספרים אני ולא מי איתי.
תודה לך.
[ליצירה]
קדש וחלל הם שורשים בעלי דו משמעויות שהרי קדשה בהחלט איננה קדושה ואשר נטע כרם ולא חיללו אין במטרתו חלילה לפגוע. וכאן הקו שניתן לעבור בין עברו האחד של המשמעות אל עברו השני מדהים