רעיון נחמד, הביצוע צריך ליטוש: התאורה משטיחה את התמונה וצבע היד כמעט זהה לצבע הרקע. בנוסף, היה צורך בחדות מבדילה יותר בין היד לרקע.
הכותרת נותנת נקודה למחשבה. תודה!
[ליצירה]
רעיון נחמד, הביצוע צריך ליטוש: התאורה משטיחה את התמונה וצבע היד כמעט זהה לצבע הרקע. בנוסף, היה צורך בחדות מבדילה יותר בין היד לרקע.
הכותרת נותנת נקודה למחשבה. תודה!
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
תמונה חביבה,
א. גם כאן וגם ב"יונתי תמתי" התמונה ממורכזת מידי לטעמי מה שהופך אותה לתמונה שגרתית שרואים בכל מקום- תנסה לצלם את אותה התמונה אבל שהתוכי יהיה בשליש הכי ימני.
ב. השיער שמאחורי העיין קצת שרוף.
מה שכן- המשך יפה לסדרת הציפורים (ש"קצת אחרת" גם כן נתנה משלה לנושא...)
חנוכה שמח!
[ליצירה]
הפתרון הפשוט...
למה לא פשוט להתקרב עוד יותר ולפתוח צמצם?!?! (שייתן עומק שדה צר מאד...)
נ.ב. ואם מישהו רוצה הסבר- אני כאן...
מה שכן- תמונה יפה וחשיבה יפה !
[ליצירה]
(למה אתם טוחנים את אותם הדיונים עוד פעם ועוד פעם?!?!?, כן אנחנו יודעים ש"קצת" נגד עריכה וכו וכו...)
לענ"ד קומפוזיציה מעולה ומעניינת!,
אותי דווקא עניין באיזה עדשה צילמת (מן הסתם עדשה ארוכה אבל השאלה כמה..)
לגבי הצבע של התמונה- קודם כל אי אפשר אף פעם לשנות את המציאות ב. אם את מצלמת בדיגיטלי אז יש את מה שנקרא WB -"איזון לובן" (איזון של הלבן בתמונה) זה נושא קצת מסובך ולומדים אותו בעיקר מנסיון אבל אם תאמרי לי איזה מצלמה יש לך אז אולי אני יוכל לנסות להסביר,
חנוכה שמח ומאיר לכולם!
(ואולי יהיה תמונות מאילת......., יש למה לצפות)
[ליצירה]
[ליצירה]
נחושתית
לידע כללי:
זוהי אכן נחושתית- סוג של "פרחית" נמצאת בעיקר על תפרחות של קוצים שונים ואפילו יודעת לעוף.
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
תגובות