עצב גדול, דכדוך יש לומר,
הוא מציף, הוא שובה
הוא מחבק.
עוטפת הרוח, עוטפת
מסתחררת בינות הדעת,
לא נותנת מנוח, לא כח.
מתישה במילים
הפורחות באוויר
פורחות באוויר
מרומא עד מרסיי,
במשלי שועלים ודגים
הנמכרים בשווקי העולם,
באמרות הפורשות כנף
פורחות בים כאצות
וכאלמוגים במצולות.
בסופו של דבר
הן שוקעות, הן נופלות
אי שם עמוק פנימה,
בין ים הדעת
לים העצבות הגואה
השוררים בין
דממה לסערה.
עצב גדול, דכדוך יש לומר
הוא מציף, הוא שובה
הוא מחבק
והוא חונק
תגובות