בין החיטה לאדמה יש קו שמצהיב ככל שעולה החמה. ישר שאנן- בלי שמץ קשוח, דוקר- כה מצמיא! איך אותו גזמו והרגו והדם עודנו נשפך כי אמת היא נשארת כמו, כמו מים נוטפים אל אגם.