קמה בבוקר שוטפת רצפה
משלמת חובות לשופטת יפה
ומי בכלל חושב על כתיבה
אני בת סוחרים ולא נדיבה
אתה מקדשנו אל הממון
כולם נדחקים לחיקך ברצון
אל השער בכביש הרחב הפתוח
מפיחה כרכרות קבלנים זו הרוח
בשולי הכניסה נצמדים קבצנים
חוטפים אגורות שהשליכו שועים
המדינה חולקה ריבועים וחלקות
יש קברים, שיכונים, חזקות, מובלעות
כאלפיים משפחות ברומא שלטו
פטריצים אימפריה שלמה ניהלו
נתנו שעשוע ולחם להמונים
חיו שם חופשים וגם עבדים
כאלפיים משפחות אכלו את המדינה
ולא נשאר ממנה שריד ופליטה
לא חזון לא שוויון, לא אהבת כשרון
רק דחיפות מרפקים ורדיפת זיכיון
ורומא הייתה קיסרות עצומה
היה בה מקום לצמיחה וגדילה
אם איווה מי לנוס, יצא למסע
אל הר ואגם או שפלה רחוקה.
ופה הדימוי רק סיר לחץ על אש
פצצות, חיסולים, עיקולים ומה יש
אולי פס גדור עם אלון בן מאה
שבבית המשפט ניצל מכליה.
צִפּוֹר כַּנָּרִית יְנַקְּרוּ לָהּ עֵיְנָיִם
בְּשִׁיר עַז תִּפְצַח אָז כֵּפֶל כִּפְלַיִם
בִּכְלוּב תְּזַמֵּר עַד תִּפַּח נִשְׁמָתָהּ
אוֹיָה לְאוֹתָה צִפּוֹר צְהֻבָּה.
צִפּוֹר לְלֹא רֶגֶל כְּנָפָיִם עוֹד יֵשׁ לָהּ
צִפּוֹר לְלֹא עַיִן מַקּוֹר מְשׁוֹרֵר לָהּ
נֶאֶסְפוּ הֲמוֹנִים וּפִיהָ בּוֹקֵעַ
צְלִילִים מַזְהִירִים עַד שֶׁמֶשׁ שׁוֹקֵעַ
תגובות