מאת עינת טמסות

בארנק מעור שקניתי בימי השוק

מצאתי תמונה דהויה של אהוב

אשר הזכירה נשכחות

השיבה אל חדרי הלב זיכרונות.

כמו טיול נעים של עלם ועלמה

לאורך השדרה

בה ניגנו עם רוח כפעמונים

צמרות עצים.

שם הלמו הלבבות

נרקמו חלומות

התגלו סודות ובין השמשות

נפרדו דרכי אוהבים

עכשיו בחלוף השנים

בערב עטור כוכבים

נפתח הפצע שהגליד

שחשבתי כי מליבי נשכחה דמותך לתמיד .

‏30/08/2005