ראיתיה מתקפלת, מובסת,

מתבוססת בכאב הבלבול,

בקושי הסחרור -- לאן?

 

אחזתי לעומתה באשר ידעתי,

    בכח, בסלע

החצפתי הנאה,

    אכזרית, רועשת.

הן ידעתי זעזוע,

כבר חשתי טעם לב זועק

 

אך לא גיליתי לה פנים,

לא הושטתי ידי.

ביטלתי בחיוך קליל

  את בקשתה הדוממת

ליטול מעט,

לעזור שאת,

העול הכבד.