בע"ה.

 

בתור שמיים אני פורס טליתי עלייך

וכארץ את נפרשת, השטיח הקדום

ונותנת לי מקום ומכילה עלי שם

ומצביעה באצבע כאומרת:

"הנה השמיים שלי"!

או אז רוחי נושבת מנחת

מפיחה ריח טוב בכל ניצנייך

ועין שמשי מזריחה הבהובים של זהב בחולות לחייך

 

בתור שמיים אני חש

שכֹח המשיכה שלך ממקד אותי סביבך

כך שלא אתפזר בחלל

בלילה, כשחשוך, אני עניו, אני שקוף

ואת מבחינה שיש אחרות ממך והלאה ומתפלאת

ואומרת - "אמונתך בלילות", שכן

נגלה לך שאני שומר אמונים

 

בתור שמיים אני מרווה לך טללים

וכארץ, את מניבה פירות

ואבירי בשן מכתרים אותך, אך

עינייך נשואות אלי

ואני מרעים ובורק.

 

אני שׁמיים לך

ואת לי ארץ על פני עולמים.