"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר בהחלט, וכתוב יפה. אותו אינסטינקט גולמי עדיין קיים ומשמש אותנו, צריך רק ללמוד לתת לו מקום. ("ללמוד"..כן,יודעת). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] המילים כמעט ולא מצליחות לשאת את הכאב וההשתוקקות הזו. יקירה, המשיכי בשירייך, בלילותייך, אלוהים מקשיב ורוקם לך רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אני כאן. מאוד אוהבת את הקטע הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שעת בין ערביים של מוצאי שבת היא תמיד הארוכה ביותר", אוי זה נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] " כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן הפך" (נצח ישראל למהר"ל). ועכשיו, כשאת יודעת את ההיפך, את יכולה לחזור ולדבר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, המשפט האחרון אמור להחזיר להתחלה, במין לופ. (חלון- שייכנס דרכו חמצן..), פרט לכך, היטבת להבין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כן,מחפשת. תודה.. [ליצירה]
תגובות