"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין.. כי דווקא הרגשתי שיותר נכון לשיר הזה להיות פשוט, בשפה כאילו רחובית, וללא מילים גבוהות או ניקוד. זה חלק מעניין הקירבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, הסברת בצורה מדוייקת. "היא לא תאהב אותך כמוני"= וזהו כוחי. ולכן איני חוששת. [ליצירה]
- [ליצירה] התחלת מצוין, חבל שהסיום כבר גלש לשמאלץ נדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה..זה..בדיוק! [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] הפיזמון נאה בעיני (בית ראשון ואחרון) אבל הבית האמצעי נתן לי תחושת "חרוז-תפוז", משהו קצת מאולץ, מצועצע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] דינמיקה מוכרת.. (היום כולן פמיניסטיות במסווה של פוסט), יפה כתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שכיוונתי.. ורציתי עוד להעיר ש"לפקוח" זה גם במשמעות של לפתוח וגם רומז לפיקחות. [ליצירה]
תגובות