מאת עינת טמסות
יפה להלך כך בשניים בסמטאות העיר,
בשעת ערביים.
שהעיניים מבריקות מברק אהבה
גומעות,
יפי ססגוני בחלונות הראווה .
ושיחות גלויות בם נחשפים רגשות
כשפנס מאיר במדרכה ,
זוג צלליות של עלם ועלמה .
היודעים עתה
כי סומק הפנים, הלב הפועם בחוזקה,
הם סימני ה א ה ב ה .
מאי 2005
תגובות