האות הזו,שבה דמעה מילולית משאירה כתם על הדף.

זו המילה הזו.

סליחה.

 

היא לא תמחק את העבר,לא תשנה את העתיד.

היא לא תאחה מה שנשבר.לא לנצח לא להפסיד.

היא רק תהיה העדה לדמעות.תהיה סוד להגיד.

היא רק חלק מדקירת  החרבות.ותהיה תמיד.

 

אהבנו.אבל עדיף עכשיו ממחר.בו נתאהב יותר.

נגענו.אבל עדיף עכשיו ממחר.בו ניגע יותר.

ניכוונו.אבל עדיף עכשיו ממחר.בו נכווה יותר.

נתאהב,נתקרב,נסתובב.נכווה,נתראה,נשתנה.

שנינו ידענו לאהוב מספיק, ידענו לכאוב מספיק.

ידענו לומר מספיק,לחבק מספיק,להיות מספיק,

שנינו ידענו לקבל מספיק,להיות מספיק.ולהיגמר.

יותר ויותר.לשבור להישבר.לקבור להיקבר.לוותר.

 

האם לנצח אשאר,לבכות,בין 4 קירות.דלתות לב נעולות.

האם לנצח אצטער,לבכות,להלך בסמטאות,דמעות מילוליות.

האם לנצח יוותר-לב שבור,לא ימשיך,לא יתגבר.

 

ציפור חופשייה ,בשמים ריקים.

אהבה בוכייה,היינו עפים, מאוהבים,בין עננים.

לא חרטה,רק סימן שאלה,רק סליחה.

לא שתיקה,רק דמעה,דמעה,רק סליחה.

 

האות הזו,שבה דמעה מילולית משאירה כתם על הדף.

זו המילה הזו.