ריח זר ממקום אחר
שוטף את גופי
ריח זר מהול בושם
אופף חדרי לבי
אמרת כי יצאת מחיי
נכנסת חזרה מאחור
בדלת אל התת מודע
מול חדרי נשמתי
שם ראיתי אותך
עומדת ומחכה בשקט
שערך מתנפנף מולי
דלתות חדרי נשמתנו פתוחות
כי הרוח אותן לא תטרוק
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת,
ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות:
ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור.
עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים:
האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו.
[ליצירה]
!!!!
מעניין ומדהים שהיום קראתי במעריב (29/9) כתבה מצולמת על בן מאחד ממושבי השרון שרצה לשמח ולהבריא את אביו המאושפז בבית לוינשטיין וערך את חופתו בבית החולים לשמחתו הגדולה של אביו !
[ליצירה]
הגבול הוא חוף,
החוף הוא גבול
אך לחלומות ולשירים
אין גבולות
והן נמשכים
בעוד עיני הדמיון
תרות אחר ארצות רחוקות
ומחוזות נשכחים
הנראים בעיני
הציפור הנודדת אי שם
תגובות