יצאתי דרך אטימות הבטון
כל הרחוב חלף מולי
"מלחמה"
צעקה הכותרת בעיתון
אנשים רצו לקנות ודפדפו
לספורט
שפם גדול באיש קטן
צעק
" לא הרגנו עוד כלום"
הכול נעלם
כי אני עוד
חי.
מאיר פרידמן
-
נא להדק חגורות, להדליק ג'וינט, להחזיק ביד כוסית של קילקיני ואנחנו מוכנים למסע
בתודה מראש
מאיר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיט... איפה שמתי את החרב??? מי נגע לי בחרבבבבבבבבב???? או שתחזירו את החרב או שאני לא מורד. [ליצירה]
- [ליצירה] ראה את הביקורת של תמי ותבין במה נפלת בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] רק אל תזרוק עלי חצילים.... לאאאאאאאאאא...לאאאאאא חצילייייייםםםםםםםםםם חוץ מזה עוד שבועיים בר מצווה אתה מוזמן להביא חציל... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי. זהו..לא חייבים לזבל בשכל כשאוהבים משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך אישי הצעיר ובכור ברוח ושנים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלל ארצי ידידי(אם אתה מוכן לקבל ידידות זו) השיר שכתבתי אינו מתייחס לסוביקט עצמו, דהיינו למשורר אלא על זקנתו ועל חוסר הרעננות והמרידה,כפי שמרלון ברנדו באחד הסרטים התבטא, "למרוד במה שיש"(לשאלה במה אתה מורד? באנגלית זה נשמע יותר טוב) יש גיל בו מקבלים הכול בהשלמה, אולם זוהי איננה חובתו של המשורר. אף אחד לא יודע מדוע ביאליק הפסיק לכתוב, או למה סלנג'ר מתבודד? רומן גארי הוכיח שגם בזקנתו הוא יודע לבעוט ולמרוד(רבים יחלקו עלי שכן המוטיבים שלו חוזרים בכמעט כל יצירה)ויצא בשם אמיל אז'אר. לא הייתי עדין בגיל הזקנה כך שאיני יכול לחוות דיעה על מקום שלא הייתי בו וניצבת בפניה הדוגמא החיה של אבות ישורון ויהודה עמיחי שכתבו אף בזקנתם. את אותו משורר ששמעתי בתמול שלשום(בית קפה בירושלים)משוחח עם מרעיו על אלתרמן, פן ועוד..גרם לי להעלות את התהיה הזאת. כמובן שאיני עושה הכללה וכל משורר ומשורר לגופו, אולם שים לב ששירי איננו פסימי ואינו מעלה ביקורת אלא בעקיפין מעודד את אותו משורר זקן שמילותיו עדיו במותני ליצור, לכתוב,לחדש לנו ועוד. אולם אם הוא אינו עושה כן, אזי אין לי מה לומר, לכתוב ולהוסיף מלבד "...עצוב לשמוע משורר זקן עצוב לדעת כי הכול ייתם." שלך בכבוד ובהערכה לגילך ובעיקר לכתיבתך מאיר פרידמן. נ.ב ייחוד זקנתו של המשורר בפני אחרים שבכך שהוא הרי נסיך המילים והוא יכול ליצור עולמות נוספים, ובזה רמזתי בשורות : "מעלה זכרונות באוב על יופי עלומיו ומילותיו"( לא ניכנס להגדרה ולדיו מהו היופי, נותיר זאת למאה ה19 ולתנועה האסטיקנית)ואם הינך משורר(ואני איני מגדיר עצמי משורר ולא נותן רשות לאחרים לעשות זאת) אזי בוודאי זכורים לך לילות הכתיבה, לילות ההיסחפות בו הניר מסמיק מלובנו אל מול העט החורטת עליו ועדין עם השנים, הצרות, התקוות, השמחות ושוב הצרות, גוועים אותם לילות שיכרות של כתיבה(זוהי דעתי בכל מקרה ואין חובה לקבלה) הזיקנה האחרת(ושוב לא חוויתי אותה) נראית בעיני הצרות והצעירות כזיקנה חסרת הירואיקה נפשית(וכן תורך לומר...מי צריך הירואיקה נפשית?) אכן יש דברים רבים עצובים,פסמיסטים יגידו שיש יותר מידי אולם אדם שמסוגל לברוח מהעולם ההווה אל הרוחניות ושם ליצור הרי כשהוא מאבד את היכולת הזאת זה העצב הגדול. כחניך החשיבה הפוסטמודרנית לגבי " מות המחבר" הרי שזכותך וחובתך לתת את פרשנותך ולומר שלא מצאת שום דבר בשיר. אני מכבד אותך על כך ומעריך אותך שהתייחסת ליצירה עצמה ולא כפי שרבים עושים ומתייחסים רק לביוגרפיה של הכותב. וכחניך מודרני(אין פה תרתי דסתרי אלא " הא בהא תליא")של אוסקר ווילד, הרי אני מבין שיצירה זו לא מצאה חן בעיניך(אין טוב או רע יש מוצא חן ולא מוצא חן- ווילד) ושוב אני מכבד אותך על כך. כפי שראית מתגובתי הקדשתי מחשבה ורצינות לתגובתך, ורק האל יודע למה...ייתכן כי שתיתי יותר מידי. מי ייתן ורק שמחה תמצא עת יושב אתה עם חבר מרעיך ומראה להם דברים חדשים, עולמות כתובים. לגבי... אני בספק, אולם נותר לי רק להמתין ולהגיע לגיל המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב...אתי.. אני לא חושב כך...מלבד זאת אין כזה דבר שלמות..אולי רק אצל ההרוגה וההדס.. [ליצירה]
- [ליצירה] בזכות הסמים אני מסוגל לחשוף הצגות עלובות כמוך... אבל בוא לא נרד לפסיים אישיים...בוא נסכם שאני מהאצולה..ואתה יכול רק לשאוף לכך..פלבאי.. ממני הפטריקי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. [ליצירה]
תגובות