צרור ורדים קטפתי
לכבוד חג הלב,
צרור שלא תישא רוח
אף בסערת כאב.

מעט מזעיר מיין אהבתנו
פורח בגינת ליבנו
והאחד אשר נותר
שמור אי שם
ברוח הזמן הנעלם
מינ אופק ועד ים
מיני יגון לב תם
עדי לב אוהב
שהגיונו נסתם.

צרור ורדים
לזכר ימים מפוארים
ולעוד ימים נשגבים
כשמש היוצאת מבין עבים