הפה נשמט, עיני נעצמות

והחולשה שוטפת את איברי.

מרגישה שרוקנתי מכול,

כאילו מה שהיה נשאב.

אין בי כח לכלום,

בקושי לנשום,

רפיון.

 

ופתאום,

היא הגיעה עם החיוך על הפנים,

מסתכלת עלי,

מכניסה חיים לדממה.

אני מנסה לפתוח את עיני

ובקושי מצליחה.

היא נשארת שם, יושבת לצידי.

ובסוף, לאחר לכתה

השינה הכניעה את גופי.

 

 

 

 

מוקדש באהבה לזאת שהכניסה את החיים לדממה....