היא החליטה
להרוג את כל מי שפגע בה.
את כל מי שאי פעם עשה לה רע.
אז היא פתחה את הדלת,
יצאה למרפסת,
וקפצה.
קטנה _
-
לפעמים הייתי רוצה שתדעו שזו אני.
לקט יצירות
- התחלת הפרק הראשון- דניאל (שם זמני)
- צד שמאל של הזרת הימנית
- בכניסה לגן עדן
- עכשיו תורי
- אמרת לי לא לבכות
קשור אלי
- [ליצירה] אווץ'.....מוכר כל כך, כואב כל כך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, לקח לי שלוש פעמים עד שהבנתי. פשוט כתוב מעולה,מקורי,עשוי היטב. * * * * * :) [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר פסטורליה ולא קיבל? :) [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון תודה על תגובתך דבר שני, לא נתנו לנו לתאר את ההלוייה של עצמנו...נתנו לנו את המשפט הראשון של הסיפור והיינו צריכים להמשיך משם לפי בחירתנו האישית. וזו אולי לא ההשקפה היהודית. אבל אני לא מאמינה בהשקפה היהודית בקשר להרבה דברים, גם בקשר למוות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהעבתי, אני מסכימה בהחלט. הכתיבה טובה אבל יש כאן המון רעיונות בתוך טקסט קצר. לדעתי אפשר לפתח את הנקודות קצת או לדלל במספרן. בסך הכל, אחלה של מונולוג. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... אני לא בטוחה שהבנתי....אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש... ואת צודקת,זה באמת גם משהו. כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אחלה רעיון וגם כתוב נחמד אבל משום מה, לא זרם לי כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] תחי האמביוולנטיות. אהבתי. [ליצירה]
תגובות