מתבונן בשעון –

רוצה שיחלוף הזמן.

הזמן הנורא כל כך,

של בדידות האדם.

 

אבל הזמן עומד מלכת,

והנחמה נדמית כרחוקה.

ואני רואה את השד הגדול,

ששמו ננקב – ייאוש.

 

רואה אני,

כיצד היאוש לופת כל איברי.

נאבק אני להשתחרר...

ונכשל...

 

אני מנסה לשנן לי:

"אל תתייאש!"

"אל תתייאש!"

ושוב נכשל... 

 

אני כל כך רוצה שהמלחמה הזאת תהיה מאחורי...