לפעמים.. אני יכולה להיות איתך רק כשאני לבד.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התגעגענו אליך כאן [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמתי. פשוט יפהיפה! [ליצירה]
- [ליצירה] "שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון"). תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך. (ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא). [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה בסדר, יש תקופות כאלו בהן הנשמה צריכה להתבונן ולבחון הכל ממרחק. אגב, אם את לא רואה את אלוקים, זה מפני שהוא קרוב מדי, והראייה מיטשטשת. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל מי שהביע אמפתיה בהודעות אישיות, אך אין המדובר בי.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מודה שה"איש הכתום" הרתיע אותי בהתחלה, הוריד את השיר מדרגת מחשבות קיומיות לפוליטיקה יומיומית, אבל בהמשך רוממת גם את זו, כך שנשמר האיזון. ו..נראה לי שאפשר היה לקצר.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. כי דווקא הרגשתי שיותר נכון לשיר הזה להיות פשוט, בשפה כאילו רחובית, וללא מילים גבוהות או ניקוד. זה חלק מעניין הקירבה. [ליצירה]
- [ליצירה] דינמיקה מוכרת.. (היום כולן פמיניסטיות במסווה של פוסט), יפה כתבת. [ליצירה]
תגובות