ב"ה                                                          אדר ב´  תשס"ה

נוֹדָע, לא נוֹדָע - תפילה

שוּב וָשוּב אֲבַקֶּש מִבּוֹרֵא הַכּל

שֶיִשמוֹר אֲהוּבַי מִכּאֵב וּמִכשוֹל

כּל בֹּקֶר אוֹדֶה למֶלֶך חַי וְקָיָּם

על שֶהֶחזִיר בְּחֶמְלָה נִשְמָתִי, נִשמָתָם

אך חוֹזֵר וּמַטריד נפשי בְּהַתמָדָה

החָשָש הסָמוּי מן ה"לא נוֹדָע"

שֶמָא בּרֶגַע אֶחָד, פִּתאוֹמִי ואָיוֹם

דָבָר לא יהיה עוד כִּתְמוֹל שִלשוֹם...

אז עוֹלוֹת בּראשִי מַחשָבוֹת עֲצוּבוֹת

אוֹתָן אֶתאָמֵץ לְגָרֵש, וּלקָווֹת

שֶהכּל יהיה טוֹב, לְחַזֵּק האֱמוּנָה

בָּאֵ-ל הָרָחוּם, אליו אֶפנֶה בִּתְחִנָּה:

הַלוָאי, שֶכּל יום נִתרוֹמֵם ונָקוּם

ולא נִתבּשֵׂר על שום נֶגַע או מוּם

שֶנַשׂכִּיל עִקָּר מִטָּפֵל לְסַנֵּן

נִחיֶּה בְּשַלוָה בּצִלּוֹ המְגוֹנֵן

שֶתָמִיד על רגלינו אֵיתָן נַעֲמוֹד

ויתֵּן לנו כֹּחַ להתפַּרנֵס בְּכָבוֹד

שֶלֹא נִזדַקֵּק לְעֶזרַת שום אָדָם

ולא נהיה תְלוּיִים גם בּמָמוֹנָם

רק בְּיָדוֹ הפּתוּחָה,

כּל האָרֶץ כּבוֹדוֹ

שנֵדַע, ונַרגיש:

אֵין עוֹד מִלבָדוֹ.