יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
מישהו יכול להסביר לי?
(כתוב יפה. )
פשוט לא ממש ירדתי לסוף דעתך..
(אם הכוונה לחודש חסר ומלא שתלוי בקידוש הלבנה שלנו.. נדמה לי, שזה מבטא קידוש החודש בידי שמים או בידנו.)
[ליצירה]
מצחיק
שופע הומור. שורות שאותי:
"אצא לעת ערב לצוד כוכבים"
"אנצרנו בכלוב, בנבכי נשמתי"
"אטפח אותו, אתלה לו גם שלט"
ובמיוחד שתי שורות אחרונות:
"אוכל לגנוב לי, כתחליף לאור
נורת חשמל או איזה גפרור" - אירוניה חביבה ומצחיקה!
באופן כללי אנשים אוהבים צניות חיובית, אירוניה,
הרגשת כל יכול, שליט הטבע במיוחד, פשעיי קומדיה,
כמה גווני אור מנצנץ, מעט מנכוליה, אחווה והשלמה..
אלו היסודות של דברים חביבים ואהובים, ואותם מצאתי כאן.
[ליצירה]
א-לוהים אחרים
בואו ניתן לדמיון שלנו קצת חופש נשחרר אותו מכבלי הדת ומהדפוסים שכל החיים הכניסו לנו. לא נתפש לפרורי מילים. נראה את הרעיון הגדול שמעבר לכתוב.
גם אם הקטע הזה אינו משל, נאמץ את ענינו ונראה את הנמשל. הקטע הזה, לדעתי, מדבר לא על בראת עולם או בראת אלוקים. הוא מדבר על אמונה. ולא על אמונה
באל זה או אחר... אלא באמונה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר חזקה. באמונה שמתקרבת לדמותו של
א-לוהים. האמונה באדם!
[ליצירה]
מרבה דעת מרבה מכאוב.
נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח)
יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה.
[ליצירה]
מומלץ בחום רב
רוטשילד, דובדבנים - ילד מפונק! (ילד זהב) ולא צריך להוסיף. ההתרפקות על העבר נוגעת נו-גע-ת...!
ומי ומה - חוסר ודאות ובלבול בעדר אהבה שעברה: המשפט הזה כולו: ומי ומה יפצוני עתה אחד המשפטים
ה--- שקראתי.
[ליצירה]
מן הכבד אל הקל- ככל שהוא קל ככה הוא כבד.
אני אוהב כשהרעיון ברור וניכר ואז אני גם מרשה לעצמי כקורא, להנות מהחרות בבחירת המילים.[לפעמים יש לי בעיה עם שפה נמוכה וסגנון זרוק, ולפעמים, אם מתמזל, יש לי את הבטחון שהמילים הם רק מסגרת לרעיון המוביל ולמרות זאת הם שם- נכונים. זה בהרגשה]
הבתים הראשונים עושים כל כך טוב לבית האחרון החשוף והמביך. אילולא הם הוא היה באמת קלישאה.
בקיצור- אהבתי. לא, לא הזלתי דמעה.
[ליצירה]
נסיך קטן V
וגם זה שווה. קצת קשה לי עם שורות 2-4 במילה האחרונה: של השמיעה,
יכולת ההקשבה,
ראשה
נפשה
זה הופך למיגע. וגם אם תוכל יותר לחלק לבתים.
ועדיף שלא תשבץ חרוזים בודדים ובמיוחד לא חלשים כגון: "תזכר
להתבגר"
מעבר לזה אהבתי, וזה מאוד יפה ומיוחד.
תגובות