יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
מתרבותו דוקא נשאר. כול עוד אנו שרים לו יש בעולמנו קיום נצחי.
[ליצירה]
אני מתלבט..
במחשבה שנייה נראה לי שאין חיבור גדול מזה לטבע, לאלוהים. בשונה מתפילה רגילה שכלואה בבתי כנסיות כאן היא כולה מתפרצת החוצה אל העולם. מצד שני זה עדיין תפילה ודיבור ו-
"לצלול בצללי מעל אל
בְּלִיל החיים
הנסוך
באבנים, בחול,
בְּבִּלְעֵי הקרקע אשר בה" (-מדהים)
אינו דומה כמו פשוט לקפוץ ישר עם כל הגוף לארגז החול של החיים . (למשל, קורבנות הם ביטוי לכך..)
אולי זה המקסימום חיבור שאפשר באין שכינה ומקדש.
(ולא ארחיב על כך כרגע)
תכונה שאני מאוד אוהב בשירך, שהם מדוייקים ועשירי משמעות.
תודה לך!
[ליצירה]
רק נסיון...
קצת התקשתי עם סידור השורות, אבל אני מבין שיש כאן כוונה... יש לי
רצון נסתר (כבר לא) לקשר אותו לגמרי לאלול וראש השנה ולשנה. אולי זו הכוונה?
"היום הרת עולם" על כן - "עוד לא היית" אפשר להמשיך שורה ואז אין הכוונה לא היית בכלל, אלא "איתי" את נולדת מחדש. כמו כל תהליך הולדה בעולמנו הוא פוגם בזהר 'הנשמה' בירידה למגרש הכדור-רגל הפראי.
ה"בועטים" הם אותם כוחות מתפרצים ממנו (הזכיר לי שופר) מהבטן; בה חבויה גם נקודה פנימית טובה מרופדת תפוחים (בועטים את התפוחים?)
הדובר בשיר מצד אחד משמש זרועה ל(שכינה?)
להוציא את כחותיו שלו לפועל, כשלמעשה בלעדיה הוא לא יכול לבעוט, והיא בלעדיו חסרת ביטוי וקיום.
אולי קצת הלכתי רחוק בניתוח השיר, תודו לפחות שזה היה נסיון יפה ..
תגובות