הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה רדוד מאוד. שירה צריכה מעבר למילים גם ליצוק לתוכן תוכן. אני הקטן. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי לא מסכים איתך בכלל! ספקות? מי מעלה ספקות מי שלא מרגיש חלק מהעיניין ;את פנימיות הדבר. הוא מבחוץ בודק שוקל לפי שכלו והגיונו המוגבל. אבל אנחנו מאמינים באמונה שלמה אין לנו צורך בהוכחות זוהי דרך חיים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל בצורה משעשעת ונחמדה (למי שאוהב ציניות), ובהמשך נמאס לגמרי והפך להיות מלא יתר על המידה בפרטים. הרגשה שהכותב חוסר על עצמו ומיגע את הקורא לחינם עד שהחיוך מתחיל להימחות מהפנים. עשה עלי רושם של ילדותיות וטיפלות. [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק הצלחת להפתיע ואם זאת לעורר חשד שמשהו פה מטונף. המתח נשמר כהלכה ויוצר עיניין וסקרנות אבל פסימי להחריד! חלפה בי צמרמורת. כל הכבוד- השפעת עשית משהו גדול! ידי על מקלדת רוטטת כל משקל גופי מתנדנד על העכבר " תולה ארץ על בלימה " יפה. @ בעז. [ליצירה]
- [ליצירה] חלמאית ממש.חה חה חה [ליצירה]
- [ליצירה] שירה ותפילה מעורבבים יחד. התפעמתי מאוד מ.. "לַאוֹר הגדול אינני יכול יחידי – לאוּת תוקפתי בשלשלת." מופלא בעיניי המעבר מהאישי ביותר לכללות שהופכים לאחד. [ליצירה]
- [ליצירה] רק כמה מחשבות וכן דברים קטנוניים, כמו שאומרים, שהפריעו לי: בבית הראשון- מתחיל בשאלה בלשון עתיד "ומה תעשה בזקנתך" ופתאום מדלג להווה "גם העולם זקן היום" אבל חשבתי שהאב עוד לא זקן... התיאורים שאחרי "העולם זקן" אינם מתחברים לי בפשטות לזקנה. גם לא ברורה לי תכלית השאלה שחוזרת שוב בסוף, מהי מחדשת? ובתוכנה- "ומה תעשה אתה אבא" למה מרמז ה"אתה" הזה? בבית השני- הוא גרם לי לחשוב שמדובר שוב בשיר שואה בגלל הרציף. אבל לא נראה.. ואחרי זה הילד שמנחה את אביו כאילו הוא האב, ואין לי טענות בעצם לבית הזה ...רק שלא הבנתי הכל. בבית השלישי- "ועתה המקום" בלבל אותי וריגש, כי הבנתי שהבן מספר בפרטי פרטים מה שהולך להיות והוא כלכך יודע! מה שלא הבנתי איך הוא כבר עיוור.. וחשבתי שאולי הוא בכלל מלאך ולכן. * * * כל הקטע הזה שהבן מוביל את האב לא מתקשר לי עם יצחק בכלל. אני מכיר מן התורה יצחק מלאכי, תלותי, עיוור שאפילו אשה אינו מסוגל לקחת לבד. אז מה- נסיון להשליט את הקורבן בתור המניע של המציאות.. משהו בסגנון הפילוסופים? השכל הפועל שכבר יכול לפשוט את גופו? (במונולוג הבן יודע מה יהיה ולא איכפת לו למות) זה מעצבן. אין ברירה יצחק מהתורה משחק כאן, אבל כל קשר אמיתי בין מהות הדמיות אינו. תם ולא נשלם [ליצירה]
- [ליצירה] 13 = אהבה. מה זה אהבה אסורה? [ליצירה]
- [ליצירה] הדמיון עוטף הכל... ציור, כן ישי שור צודק. החרוז השלישי יש לו חן וקלילות. למשל: מתנפנפת, שודפת, מטורפת. אלא שזה לא מספיק. תן לנו שורות שיפרצו ישר מלבבך ככל האפשר. (גם לנתן אלתרמן יש בתים עם הגזמות ודמיון עשיר. בתים שבפניי עצמם אינם עומדים. אבל תמיד הוא יזכור להביא רגש חי כמו שהוא. בתור פניה לדמות או בצורה אחרת) הכתיבה שלך מדהימה ויש לה הרבה סגולות טובות. אני חושב שעם קצת מאמץ תוכל להגיש שירים שיעלו לי את הדם לראש הרבה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את ההתחלה המתומצתת מאוד היא גם מתאימה לפקודות. [ליצירה]
תגובות