יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
אבל חתיכת בהמה היית לפי הנביאים שאתה מביא.
הייתי אומר שאתה אתון בלעם.
פתח את פיך והתנבא!
[ליצירה]
התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב.
באופן כללי:
אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות.
[ליצירה]
ראובי, אולי אני סתם מאוהב בלילה ובאריק החברותא שלי בסדר ערב ובצורה... ולא, אין כלום באמת, סתם הרגשה כיפית של קיץ שאני רוצה להנציח תחת השיר הזה שלך, שעשה לי טוב.
אני עוד אחזור אל זה, כרגע סתם, סתם, סתם.
א"א , בעז.
הראשי תיבות זה משהו טוב.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
מרוכז מאוד: הטבע והאדם מאוחדים במכסימום.
זה למשל מדוייק מאוד ולא מרושל בכלל (כבר אמרתי- התרשלות זה לא-רע זה הופך לא-פעם לרע)
מה הסיבה שכותבים מרושל? השלמה? יאוש?
בגרות חדשה?
הבית השני גרם לי לחוש במבטך מציץ מבין שיבולים בו. כשקראתי שוב הבנתי למה - שעורה, מגלה מעט, בין השבילים התאחדו אצלי לחוויה מוחשית אחרת. (סתם מעניין)
[ליצירה]
התאורים יפים מאוד, אבל חסר מבט מקורי, מסר מחודש או תהליך נפשי שנובע מן הטבע.
חשבתי בראשית הבית הראשון שזה יכול להיות משל לעלם ועלמה בסגנון "האדם תבנית נוף מולדתו". בהמשך לקו מחשבה זה-
אהבתי שהאדמה הנביטה אותם והופיע את כוחם בעולם. כי ה' הוא מקומו של עולם והמקיים אותו.
תגובות