הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאוד מאוד אהבתי: "ושני לבבות תועים דרכם זה אל זה מבין סלעי מגור חשופים ושוממים" רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים. משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי) העקידה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסמך נדיר. אני מניח שהבניין שופץ מאז צולמה התמונה: 98. [ליצירה]
- [ליצירה] ב3 שורות הצליח רועי ג לבטא בצורה מדהימה מה הוא מצפה מסיפור. מומלץ! "בסופו של יום" -- ולא בשקיעה "בסופו של אדם" -- מת וקם לתחיה (כמו היום) שהסיפור יתחיל לא בצורה מבהיקה, אלא משופשפת ופשוטה. ויגמר בצורה חזקה ועוצמתית. שהסיפור יתחיל מנקודת מוצא חוץ אדמית ובסופו יופנם בחוזקה באדם. שהסיפור יחדור כה עמוק עד שהאדם ימחוק את עצמו(רק בשלב מאוחר יותר הוא יעלה בו שוב ויופנם) אך מטבע הדברים יש בהפנמה הזאת וחריפותה סיכון של נטילת הזיוו והבוהק של השקיעות והזריחות. הפיתרון בא בהתיחסות לצד הזה היפה עם מודעות לכך שהוא חיצוני ("בוהק זו מילה יפה", עטיפה של שוקולד.. ) הפיכת הזוהר של הטבע לעטיפת שוקולד גם בו יש משום עמעום של הבוהק.. אבל לקיחתו למיטה הזוגית נותנת לו את מקומו בצורה משמעותית ועמוקה. ומכיוון שזה "ירח דבש" בפעם הבאה שתביטו בירח עם אהובת ליבכם אל תשכחו להיזכר בסיפור. רועי ג הצליח לבטא גם את היחס המורכב בין אוטנטיות לאסטטיות בסיפורים (ובחיים בכלל) ונתן פתרון מבריק. וגם את הדרישות הגבוהות שלו מסיפור עד כדי חדירה לזוגיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו יכול להסביר לי? (כתוב יפה. ) פשוט לא ממש ירדתי לסוף דעתך.. (אם הכוונה לחודש חסר ומלא שתלוי בקידוש הלבנה שלנו.. נדמה לי, שזה מבטא קידוש החודש בידי שמים או בידנו.) [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני". רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך". אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות נעימה אהבתי את רגישותך למילים ואת התאורים העדינים. כאותה חסידה שקיימת רק באגדות, כך 'אותם רגעים' יחלפו יעלמו. כן לפעמים נדמה שנולדנו בטעות, שהכל לא-צריך-להיות-כך. כמה טוב לך שלמרות הטעות, בענייך היא; 'טעות נעימה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי לא יותר מזה. ובכל זאת יש לך כשרון ללא ספק וטעם אסטתי טוב עם רגישות לצורה צבע וגוון. [ליצירה]
- [ליצירה] מה גורם לאדם לחבור אל המכונה החיבור שלה לזמן, לטבע, לנופים, לבסיס העולם, היות שגם בה יש קצת נפש היות שהאדם גם הוא יסודו בחומר עפר. איזה ברזל נושם וחם! [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי אני טועה לגמרי. אולי אני פשוט קורא גרוע... כן צריך לדעת איך בטון הנכון ובמהירות הנכונה... אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין דוקא כשמגיע הקיץ והעננים נסים נחרב ההיכל. (אולי כדי שהשמים יהיו פתוחים לאותיות הפורחות) מעניין גם אם יש קשר לאליל תמוז ולחורבן הבית. ביהדות החגים והתעניות טמונים בזמן ונובעים מכוחו, לכן " עת פנה יום אדע" יש קשר ישיר בין החורבן לזמן שבו הוא מוגדר [ליצירה]
תגובות