יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
משהו משהו.
ורק בשביל הצלילים גם בלי לנסות להבין, הצבע, הברק, המשחק,
איזה כיף!
ואפשר לוותר בקלות על חושי המחשבה, שלא אהבו לרגע (מסיבה הידועה רק להם) את המשפט הפותח, למשל.
ולקרוא שוב ומתוך המילים עצמם ללכת לאן שהן מובילות, כמובן.
ואם לסכם את השיר פשוט בשתי מילים: "חצוף ונכסף--"
[ליצירה]
תמי לא מסכים איתך בכלל! ספקות? מי מעלה ספקות מי שלא מרגיש חלק מהעיניין ;את פנימיות הדבר. הוא מבחוץ בודק שוקל לפי שכלו והגיונו המוגבל. אבל אנחנו מאמינים באמונה שלמה אין לנו צורך בהוכחות זוהי דרך חיים!
[ליצירה]
היה לי קשה עם הפיהוק שמשתלט על השיר.
יש סתירה מטרידה נדמה לי בין ה"זכוכיות" החדות בכותרת, לשיר המתעגל בעונג מעושן של היפופוטם.
אהבתי בצורה מוזרה.
[ליצירה]
א שכנוע. אני מאמין
(זה היה אמור לצאת פרצוף.. הכוכביות עניים ה-ץ אף וכן הלאה.) ה"התרגשתי באמת" מיותר, לדעתי, אם התרגשת הרי שנחוש בזה, אם כתבת את זה היטב, גם בלי. כך זה צריך להיות.
הסיפור שלך, ז"א האסוציציה מצחיקה ויפה ואהבתי.
כותבים גופם לא גופיהם.
העיקר שנהנתי לקרוא קטע חביב ומסופר ברגש ולעניין, מקליט רגעים מיוחדים.
[ליצירה]
לא מדוייק שיש בזה כל מה שסיפור צריך.
אומנם זה נחמד ומעניין וקטע טוב למחשבה
אך, לטעמי, זה קצר מדי ולא רואים בסיפור עצמו מספיק התמודדות והתפתחות. אומנם ביחס ליצירות אחרות זה אמין ועוד תכונות טובות, את היצירה נמדוד
לפי מה שהיא. ושוב פעם, לטעמי, זה לא מספק.
ידידיה, המלצה שלי, תמשיך את זה (מהאמצע מההתחלה או מהסוף..) תחשוב עוד, תנסה מדי פעם לחלום את זה, יש לך את זה, אל תוותר!
[ליצירה]
צודק הכותב "ירושלים כבר לא של זהב" בחוש המורגש, אבל ערכה העליון לא נפגם ולא נכתם.
נראה שהכותב מתרכז מאוד בנקודת העצמיות שלו, וזו גורמת לכך שלא-ישוב-אל-נקודת-המוצא-שלו-מן-העפר, אלא אל האפר מעשה ידי אדם, אשר גם הוא מחזיר את כל החומרים לנקודה הבסיסית שלהם.
מסכים שיש קושי בהרגשת החיים, והמוות מעצים אותם. אבל הולדה (למשל שיר) גם היא נוגעת בעוצמתם. יחס המשורר הוא ברמה של הרגשה ראשונית וילדותית משהו.
תגובות