יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
אני דוקא אהבתי מאוד את הקצב בנקודות שהוא עוצר מועצמת תחושת האשליה המתוארת .
למרות זאת נדמה לי שיש מה ללטש במיוחד שכרובי שוב לא יסכים.
[ליצירה]
[ליצירה]
התאורים יפים מאוד, אבל חסר מבט מקורי, מסר מחודש או תהליך נפשי שנובע מן הטבע.
חשבתי בראשית הבית הראשון שזה יכול להיות משל לעלם ועלמה בסגנון "האדם תבנית נוף מולדתו". בהמשך לקו מחשבה זה-
אהבתי שהאדמה הנביטה אותם והופיע את כוחם בעולם. כי ה' הוא מקומו של עולם והמקיים אותו.
[ליצירה]
יש הרבה מתח ועוצמה בשיר הזה, לו רק היה יותר מובן... וגם מעט יותר רגש אישי מעצמך יכול לעזור (כי רגש לגבי הנושא בכללי קיים ומורגש לי), אבל קודם כל בהירות.
[ליצירה]
אז את מאשימה את עצמך?
לא הבנתי יש פה איזו סתירה: ... נגע מבלי לגעת. הוא לא שם לב שנגיעתו מרוחקת לא נוגעת באמת. (אני מפרש את זה יותר בתור מגע רוחני)
מצד שני בסוף "הקשבת לנפשי" אבל את ברחת.
אז הוא כן מקשיב, אבל מקשיב באמת, מציאותי, או
מרוחק ומה שנשאר זה המגע הפיזי, ואז ברחת.
נ.ל השורה השניה מעט צורמת לי. לא הייתי אומר לך להדחיק אותה.. אבל אולי להשאיר במגירה?
תגובות