הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי משאיר אותה בסוף, אלא שעצם התגובה של קודמתי מעלה שאלה; האם השיר מתפקד כעצמאי? האם הוא על מכונו בהיכל השירה או כעוד הספד בשפה פיוטית? *** שמתי לב שאתה אוהב להצמיד מילים דומות כמו רגע להנגע. זה יוצא לך לפעמים קצת צורם (ההיפך בדר"כ ממטרת) כי יש בזה פן של חרוז לא מוצלח.. ( P: ככה מסמנים חומר למחשבה? [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הרבה זמן אני מחכה למצוא באתר יצירה שתגרום לי לבכות. ו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי. כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים. אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש, למען האמת, לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך. אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית. יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט... דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי. לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה. ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שזה נשמע מוזר... אני ירא שמים שכמותי, חילוני הרבה יותר ממך ומכל חילוני אחר. אגב, באותה מידה אני גם גוי יותר מכל גוי, מלאך יותר מכל מלאך... קול יותר, מגניב יותר, רגיש, אלגנטי, יפה, מושך, עוד? הסיבה נורא פשוטה. היהדות שואבת את כל הכוחות בעצמה של אינסוף. למעשה יש לכל יהודי באשר הוא את העוצמה הזאת בפוטנציאל (אבל מפני חטאנו גלינו וכו'). כך שמשחקים של לבוש כזה או אחר, מתגמדים לעומת החיות שאת אמורה לחוש ב5 החושים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מיוחד מאוד וכתוב מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לי אישית קשה להתייחס בבת אחת לכל ולכן אתמקד בחלק הראשון. אני מקווה שתמצאי תועלת בדברי ותתקני אותי במידה וטעיתי. עליה פסולת שחורה סודקת את הרחובות ושקט ירושלמי, כתמיד נשום רוחות בית והמהום משאיות. ?נדמה לי שצריך תרוץ ממש טוב כדי לכתוב שפסולת שחורה "סודקת" את הרחובות; בדר"כ היא מלכלכת, מזהמת, מזעמת וכו' ?השקט הירושלמי מנוגד לרחובות נסדקים, לכאורה. ? "נשום" - לא ברור לי כלל למי זה מתייחס. אע"פ שהשתמשת בחומרים חושיים שמציירים תמונה חיה לנגד העיניים, עולה "זרות" כללית מהפתיחה. מי יתנני כנצח את הלילה הבהיר הזה על שלוותו הדקיקה, המשתקפת בבוהק נרגילה ישנונית – על היללות הפעוטות הבוכיות שכמעט נתעלמו-נתאלמו בבליל הקולות הגרוניים מעל מכסה הביוב הסגור. אני מבין שהדוברת מזהה איזה אלמנט של "נצח" בלילה "הזה", היא מסוגלת אפילו להצביע עליו,-על נצחו הירושלמי עם כל זוהמתו (הפסולת והרעש) המלא סתירות; ישנוני ומילל, בהיר ובלול- הרי אלו השעות של כל היצורים [מצורה] לצאת מהתרדמת, בלילה כזה הברסלבי יוצא להתבודד ולעשן (סתם אסוציאציה שלי). ? היללות הבוכיות מתגוררות בביוב. אני לא מצליח לעכל את זה או שלא הבנתי נכון. "ופתאום כולנו דברנו חתולית." השורה זאת אמורה להיות שורת מחץ והיא לא. היא תלושה מהשיר. שיר שמואד מתכתב עם עצמו ופתאום נזכר ב"כולנו". זו בעיה להתחיל ב"מי יתנני"- משאלת לב פרטית, ולהשליך אותה על הכלל. ועוד. היה צריך לקרות משהו כדי שהתאפשר לומר "פתאום". אינני מבין בפוסט ירושלים ודומיו. אני כן מרגיש שדוקא הפתיחה והסיום שאמורים להיות החזקים יותר, תפארות לשיר, עמומים מדי וחסרים את העוצמה והריכוז השירי המצופה מהם. ב"ה אחזור לשאר החלקים [ליצירה]
- [ליצירה] מעט נחמה יפה, יפה מאוד-מאוד. אכן לארץ קשה לא פחות. היא לא הקיאה אותנו הפעם . לא הפעם. למרות שהשאלה בסוגריים (וצדקת כששמת אותה בסוגריים) מתישבת עם לבי היא נשמעת לי יותר רטורית: "ושבו בנים לגבולם?" אני אפילו לא בטוח למי זה מופנה לנו, להשם, לארץ??? אולי כל-אחד צריך לענות לעצמו. אני נשבע בשם השם אדוני צבאות לשוב לחבל קטיף! ושבו בנים לגבולם. שלום על ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחל תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...." בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות! (ציון: מי אני שאחלק ציונים?) תודה, בועז [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני". רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך". אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מבולבל אוי לא תמי, זה לא נכון ואני מוכן לשים אל כך כסף! הוא כן שונה. איך אני יודע? כי אין אחד שדומה לשני, אין! כל אחד הוא פלטנה אחרת. קצת התקשתי אם השורות המקבילות.. הקשר בינהן. לא הבנתי- את מצטערת שהתאכזבת? או מאוכזבת שלא התרצת? או מה??? לדעתי עדיף שלא תכתבי בחרוזים אם הם לא מדויקים. גם השירה שלך היא שונה מיוחדת ולא מאכזבת. [ליצירה]
תגובות