כמו ניר שנחרש

ונזרע ביד אוהבת

האדמה הנביטה אותם בתוכה

עד אשר פרצו השיבולים

גדלו והאמירו

בתחילה ירוקים, מהססים

ועם הזמן הפכו זהב

התחממו באור השמש

גרעיניהם התמלאו ותפחו

והגיעו לשיאם

עד אשר

יד נעלמת קצרה אותם

והותירה את האדמה חרבה

פרט לשלפים שהמשיכו

להאחז בכוח

כזכרון צרוב שמש

 

 

וכעת הגיע סתיו

והאדמה עוד לא נחרשה

עדיין מתגעגעת

כי עד שלא תחרש

לא תהיה מוכנה לזריעה הבאה