לעולם לא אמעד, אני
לא תוכנָתִּי למעוד.
בכל כוחותי אאחז בכל זיז,
שבר סלע,
בהתמדה של מטפסת הרים ותיקה,
מהללו שנולדו במזל העִקש של עצם החורף.
לא לנו מנעמי אגמים ושדות.
לעולם בזיעת אפי אוכל
את שֶלכם לחם חוק
אהלום עד זוב דם אגרופָי בִּדלתות
בָּמקום שעברתם עולצים.
זה עמלי בעולמי – למצוא אלוקי באדמת הטרשים
לסקל אבנים בדמעה
לזרוע לו דרך
במדבר יומי
עד היו
הרכסים לבקעה.
תגובות