הַשּׁוֹשָׁן הָאָדֹם (Robert Burns)

אֲהוּבָתִי הִיא כְּשׁוֹשָׁן
אָדֹם אֲשֶׁר בַּקַּיִץ
כִּצְלִיל מָתוֹק אֲהוּבָתִי
מִבְּלִי צְרִימָה וָחַיִץ,

וְאֵין מִדָּה לְאַהֲבָתִי
וְאֵין גְּבוּל לְיָפְיְךָ
וּכְשֶׁהַיָּם יִיבַשׁ לְחוֹל
עֲדַיִן אֹהָבֵךְ,

הַיָּם בַּשֶּׁמֶשׁ יִתְאַדֶּה
יִמַּסּוּ הַסְּלָעִים
אַךְ אַהֲבָתִי  תִּכּוֹן אֵיתָן
בְּשֶׁטֶף הַזְּמַנִּים,

 אִם כֵּן, שָׁלוֹם, לְהִתְרָאוֹת
יַלְדָּה שֶׁלִּי אַחַת,
הֵן ֹשֹוב אָשׁוּב, גַּם מִמֶּרְחָק
לֹא נִפָּרֵד לָעַד

,O, my love is like a red, red rose
.that´s newly sprung in June
,O, my love is like a melody
.that´s sweetly play´d in tune

,As fair thou art, my bonnie lass
,so deep in love am I
,And I will love thee still, my dear
.till a´ the seas gang dry

,Till a´ the seas gang dry, my dear
!and the rocks melt wi´ the sun
,And I will love thee still, my dear
.while the sands of life shall run

!And fare thee well, my only love
!And fare thee well awhile
.And I will come again, my love
Tho it were ten thousand mile