בסתר כנפיו אחסה
ברצותי לנוח
ובשעת המנחה
בצאתי לשֹוּח
יוּצָר עלי עולמי
אני-
הנידף ברוח
צריך לעשות מעשה!
ayelet cohen
-
משתדלת ללמוד
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נוגע יפה בקצהו של נושא המחלוקת, באמת לא נושא פשוט.. יש עוד מה להעמיק שנזכה למחלוקות שסופן להתקיים (?) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה- כמובן ואני שאחרי שהזעתי כל הדרך הדרך המפרכת לכיסופים (שני לילות של הליכה, שבסופם לא הגענו..), ואח"כ הלכתי לרקוד בחתונה, חשבתי לעצמי: ה', כמה בנאדם יכול כבר להזיע??? תודה שנתת ביטוי מוצלח יותר למחשבה הזאת. וכמובן לא נשכח את אלו שמזיעים בירוחם :-) עם ישראל, ארץ ישראל, קצת חשבון נפש של "הציבור" וכו... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה קשה [ליצירה]
- [ליצירה] תינק אם זה הצליל שמשמיע אסימון שנופל- זה מה שקרה כשקראתי יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. הלוואי וזה מה שאנחנו מקבלים עכשיו מלמעלה- מקלחת של מים טהורים לתוך הסוכה. נקווה שאחרי זה, בסוף תשרי נצא באמת נקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יחסות (1) זה נראה כאילו כך האדם שולט בעולם יותר, ולא היא! כי כשכולם נעים ואתה עומד אתה ממלא את רוב זמנך במדידות של מה שזז יחסית אליך במקום להיות זה שזז ויוצר........ (כתבתי על זה משהו אבל טרם פרסמתי אולי בהזדמנות..) חוצמזה שלא יפה להאשים את איינשטיין הוא דוקא הגאון בכל הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] תאור מדוייק של רגע כזה שבורח ובסופו נשאלת בדיוק זו השאלה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] המשך, למה שכתבתי קודם ואפסילון זה תמיד שואף להיות אפס אבל הוא אף פעם לא מגיע לשם.. [ליצירה]
- [ליצירה] על הלבדיות של כל אחד מאיתנו לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונת אבל הנה קצת נראה שאני חלוצה בכתיבת תגובה ליצירה זו, אשרי שזכיתי קצת מהפרשנות שלי ומה עלה לי בעת הקריאה: כמה אנחנו חיים בעולם וכמה אנחנו יכולים להיות סגורים בתוך עצמנו כשהכל סובב סביבנו, ונדמה שמלבדנו אין עוד אדם... אלא שפתאום בשורות האחרונות עולה רמז דק לקיומו, בעצם לקיום ערוגתו של האחר, המעידה בעקיפין הל היותו של עוד אדם בודד בעולם. מלבד הרעיון מאחורי המלים אהבתי גם את הצורה בה הבאת אותן איילת [ליצירה]
