יש כאן צרוף של שני דברים- "נקודה" ו- "אפשרית":
נקודה- כי כל התוכניות וכל המחשבות מתנקזות יחד ומצטמצמות לנקודה אחת שאינה תופסת מקום וזמן, וכיוון שכך- הנקודה נעשית "אפשרית", כי הכל יכול להתכווץ לדבר כל כך קטן ולכן גם יכול להתקיים- אפשר להספיק דברים שלא לוקחים זמן, אפשר לעשות דברים שלא דורשים מאמץ.
מקווה שהסברתי קצת
[ליצירה]
יש כאן צרוף של שני דברים- "נקודה" ו- "אפשרית":
נקודה- כי כל התוכניות וכל המחשבות מתנקזות יחד ומצטמצמות לנקודה אחת שאינה תופסת מקום וזמן, וכיוון שכך- הנקודה נעשית "אפשרית", כי הכל יכול להתכווץ לדבר כל כך קטן ולכן גם יכול להתקיים- אפשר להספיק דברים שלא לוקחים זמן, אפשר לעשות דברים שלא דורשים מאמץ.
מקווה שהסברתי קצת
[ליצירה]
אהבתי את המבנה- מעצים את התחושה
גם אני הרגשתי בנוכחותה כשקראתי
הקיץ, האש, הלאות הזאת..
למה תמיד קיץ וסוף באים ביחד?
(ועוד עם התנתקות... סוף כפול ומכופל)
[ליצירה]
יחסות (1)
זה נראה כאילו כך האדם שולט בעולם יותר, ולא היא! כי כשכולם נעים ואתה עומד אתה ממלא את רוב זמנך במדידות של מה שזז יחסית אליך במקום להיות זה שזז ויוצר........ (כתבתי על זה משהו אבל טרם פרסמתי אולי בהזדמנות..)
חוצמזה שלא יפה להאשים את איינשטיין הוא דוקא הגאון בכל הסיפור
[ליצירה]
רק הסבר קטן
לגבי אפסילון- מדובר גם כן באות יוונית הנראית כמו E רק מעוגל יותר, אולי מישהו יכול לשים את האות הזו כאן בפונט המתאים? אשמח מאוד..
הרעיון מאחורי השיר הזה הוא הוכחה מתמטית של גבולות של פונקציות, (אני מקווה שזה לא נשמע מבהיל מידי) על מנת להוכיח גבול מגדירים מספר קטן מאוד כמו למשל 0.00000000000001 ומסמנים אותו באות היוונית אפסילון (ואת ההמשך של הוכחות אלו אשאיר למתעניינים לחפש לבד)
מקווה שלא הרסתי עם האזכורים המתמטיים.
[ליצירה]
כתוב מעולה- כמובן
ואני שאחרי שהזעתי כל הדרך הדרך המפרכת לכיסופים (שני לילות של הליכה, שבסופם לא הגענו..), ואח"כ הלכתי לרקוד בחתונה, חשבתי לעצמי: ה', כמה בנאדם יכול כבר להזיע???
תודה שנתת ביטוי מוצלח יותר למחשבה הזאת.
וכמובן לא נשכח את אלו שמזיעים בירוחם :-) עם ישראל, ארץ ישראל, קצת חשבון נפש של "הציבור" וכו...
תגובות