המשחית יצא לחולל בכרמים
קרניו האדומות מבהיקות
וארץ מביטה בחיוך תמים,
מוכנה להיעתר לבקשות.
אהיה לצידך ארץ, הבטיח
רק אנא, כסי את הדם.
ולקשר עד רק הרקיע
וא-ל שראה ונדם.
המשחית יצא לחבל בכרמים
באיזה קו הוא הגיע לשם
כולם כבר יודעים
ימינו מניפה מאכלת
שוחטת תינוקות טהורים
וארץ ממש משתדלת
לכסות על זעקות ההורים
אין מלאך, אין שרף ושליח
שישים המשחית באזיקים
ושופטים, בלי עדות הרקיע
ידיהם אסורות בחוקים
אך עוד יגיע יום בו תגדש הסאה
ולא יוכל עוד הדם לבוא אל קרבה.
וארץ רווית תקיא את ליבה.
אז ירתח הדם השפוך ויבעבע
ויזכך את ארץ, בוגדה.
אז יזכרו הרי ישראל,
אז יכלמו מול קריאת הנביא.
ותאמר ארץ ציה וחדלון
אשובה נא אל אישי הראשון
תגובות