אם החודש יהיה עציר,
והעבים לא ינטפו דמעות,
זה מפני שהשמיים פסקו לבכות.
אם טבת יהיה בהיר,
ושעות ינקפו שעות,
זה מפני שמרחבי רקיע דוממות.
אם לא עששה עני מבכי זעיר,
ולא אתגל במיטתי הדומע קהות,
זה מפני שליבי לא יכול שאת זאת.
כי מי יכול שאת כאב מהיר,
וחד כתער אלו-הים,
שפתאום כולם כולם נופלים.
הלב נופל חסר אונים,
ולא מרגיש ולחכך,אפילו
מקצה הכאבים.
תגובות