גע בפניי והרגש את השדים זוחלים החוצה
אט מתוך עיניי הם יברחו
אני דוחקת ודוחקת
מגירות מתמלאות בי
ואני עולה על גדותיי - -
באמת לא סימפטי
המוות הזה שלי
מרץ 2001
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי של דימוי! וגם הכתיבה נפלאה. לשאלתך, אכן הייתי מוותרת על ה"שלא יחשוד". ואם יורשה לי, גם על ה"תתחבא" שבסוף. לעומת זאת, החזרה על ה"מחכים" ועל ה"שולחן" ממש במקום לדעתי. בקיצור, נהניתי ותודה לכוכב. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי-אוי-אוי. עצוב. אבל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עולה מהיצירות שלך תחושה חזקה של עומק, אתה כנראה אדם מאוד עדין, מאוד רגיש. נהניתי מאוד לקרוא - ולחזור ולקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזדהה כל-כך... {עכשיו כבר אין לך את הדילמה הזאת עם הוופלים? כי לי עדיין יש...}. [ליצירה]
- [ליצירה] זה די עצוב לי. ושתדע שהקהל כאן מריע לך ועוד איך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רומנטי וחושני בעיניי (האם זו היתה הכוונה?). "שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה" - יפה לך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. בלי מילים הוספתי לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההרחבה, מעניין לשמוע השקפות שונות ומגוונות. [ליצירה]
תגובות