בשדה קוצים פרח לו פרח,

מרהיב ביופיו עם תפרחת סגולה.

למרחוק הוא מפיץ כזה ריח

שמשרה בעולם הרגשה נפלאה.

 

מסביבו הוא ראה רק קוצים,

דרדר בלי ריח ובלי נשמה.

וסביב כל קוץ הסתובבו זבובים,

וזה היה כזה סיפור אהבה.

 

[פזמון]

מה יעשה הפרח המסכן?

הוא חושב שהוא כל כך עלוב.

כל הזמן הוא רק מקונן

עלכך שלא בא אליו אף זבוב.

 

כך חי לו הפרח יום אחר יום,

וכל יום שעובר הוא מרגיש כה נורא.

עד שיום אחד כך לפתע פתאום,

באה ונחתהעליו דבורה.

 

זה זבוב די מוזר, חשב לו הפרח.

יותר מידי גדול, יותר מידי צהוב.

עוד מעט קט יברח לו לבטח.

הפרח חשב שהזבוב הזה לא טוב.

 

[פזמון]

מה יהיה עם פרחינו המבולבל,

הוא לא רוצה קשר לדבורה.

כיוון שאף זבוב אחר לא אוהב אותו בכלל,

הוא השתכנע שהזבוב לא כל כך נורא.

 

כך גדל לו הפרח מרהיב ביופיו -

 אך רוצה הוא להיות כמו דרדר.

והדבורה שאיתו רק חגה סביבו

כאומרת - מתי, או מתי, תהיה מאושר?