מחזיק חזק שלא ליפול.
כל כך קרוב לעזוב הכל.
יודע ששם יש אדמה בטוחה,
אבל לא מצליח, אז מאבד תקווה.
הנה הרגל מצאה לה מקום,
אבל תיק האוכל נפל לו פתאום.
מושיט יד למעלה, אולי מישהו ימשוך,
אבל ריק שם וחשוך, והמסע עוד ארוך.
כזה קרוב, אך כל כך רחוק,
אם זה לא היה עצוב הייתי מתחיל לצחוק.
מתי סוף סוף אוכל לנוח,
לעזוב הכל והתבדר ברוח?
