זה היה אחד הדברים הקשים שעשיתי בחיים שלי. לעבור את שלב אחד, ואחר כך - עוד יותר גרוע - שלב שתיים האימתני.
אבל הצלחתי. עברתי אותם. אחרי עבודה קשה, לילות וימים של מחשבה עמוקה אל עבר האינסוף של התודעה. אחרי הוכחות חוזרות ונשנות לספקולציות שנראו לי באותה עת דמויוניות. אחרי שלא האמנתי בעצמי בגרוש - סיימתי את שלב שתיים.
בשלב שלוש נתקעתי. לשלב שלוש אין הוראות. ההוראות היחידות הן ההוראות של החיים. אבל איזה חיים? ניסיתי. באמת שניסיתי. אחרי הביטחון ששלב שתיים נתן לי, לעבור את שלב שלוש אמור להיות כמו סכין חם בחמאה.
מכיוון שלא הצלחתי לעבור את שלב שלוש... עם הזמן נגררתי שוב למצב שלפני שלב אחד. שבר כלי.
אך הפעם, בכוחות מחודשים, ועם ידע ועזרה שלא היתה לי פעם - אני אעבור סוף סוף את המחסום של שלב שלוש.
אני עוד אהיה בן-אדם!
