חֶפְצִי אָז עָלָה עַל מִלִּים

שְׁפָתַי רָחֲקוּ מִלְּבָבִי

משְׁמוֹ וַעֲדֵי מְרוֹמָיו

תְּפִלּוֹתַי

פִּלַח וּבִקַע כְּאֵבִי

 

וּבִקַּשְׁתִּי הַכֹּל

וּבִקַּשְׁתִּי גַּם זֹאת

וְהָיוּ רָק שְׁפָתַי הַנָּעוֹת

לוּ בִּקַּשְׁתִּי לִבִּי

כִּשְׁפָתַי שֶׁתִּפְתַּח

וּמִלֵּאתָ

ה´ צְבָאוֹת . . .