חֶפְצִי אָז עָלָה עַל מִלִּים
שְׁפָתַי רָחֲקוּ מִלְּבָבִי
משְׁמוֹ וַעֲדֵי מְרוֹמָיו
תְּפִלּוֹתַי
פִּלַח וּבִקַע כְּאֵבִי
וּבִקַּשְׁתִּי הַכֹּל
וּבִקַּשְׁתִּי גַּם זֹאת
וְהָיוּ רָק שְׁפָתַי הַנָּעוֹת
לוּ בִּקַּשְׁתִּי לִבִּי
כִּשְׁפָתַי שֶׁתִּפְתַּח
וּמִלֵּאתָ
ה´ צְבָאוֹת . . .
תגובות