אני רואה את העולם
דרך חור המנעול
מביט באיש מהפיצוחיה
שסורק מכף רגל ועד ראש
את שתי הנערות
שיצאו מחנות הבגדים
גם לו יש דלת
גם הוא מציץ
מחור המנעול
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם. הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה על המחמאות והתיקון [ליצירה]
- [ליצירה] לגרשון הולצמן שלום, תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים. שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע במי מדובר ואם זה קרה באמת. אני רק יודע שדמעות זלגו מעיניי כשקראתי את היצירה הזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] יישר כוח ! המסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף. ולמאיר אומַר: כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה). בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה). בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] עֶשֶר ! -:) שיר שאפשר לקרוא אותו שוב ושוב. הערה: מיצירותיך ותגובותיך לא הצלחתי לזהות אם אתה נער (מאוהב) או את נערה (מאוהבת). ואולי עדיף כך? [ליצירה]
- [ליצירה] אפרת אני מודה לך על תגובתך, וזו אכן שאלתך מתבקשת. ובכן הסיבה היא שאני חילוני, וחילונים אינם נוהגים להתפלל, אבל ישנם חילוניים שהם יראי-שמים ונושאים תפילתם לבוראי עולם, בנושאים ערכיים כמו זה שבו דן השיר והם נוגעים לכל אדם באשר הוא אדם. אני מקוה שזה מסביר את השם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף היקר, יופי. היכן היית עד עכשיו? כמה חיכיתי לשרים שלך. אני מקשיב ואקרא את כל שיריך. [ליצירה]
תגובות