בס"ד                   תניא                      חשוון תשס"א                                                                                   

 אני רוצה לבכות

אני לא יכול

אני חייב לבכות

אסור לי

אני חייב להיות חזק

לחייך

להיות

אי

של אופטימיות

בים

      של

          מציאות

אבל קשה לי

איך אני אמור לספר בדיחות

כשמתים מסביב אנשים

איך אני יכול לומר לו :

מודים

א נ ח נ ו

לך

כשצריך לאסוף חלק מהא נ ח נ ו

בשפכטל

נגמר לי ההומור

המציאות הרבה יותר שחורה ממנו

אבל אני חייב

כי חוץ

ממני

מי

יעשה

את זה ?

 

אני מתפלל

בשביל כולם

וצוחק

בשביל כולם

גם כשבפנים

בחדריי

אני בוכה

לפני ולפנים

ואני מבקש ממנו

שיכבשו רחמיו את כעסיו

ושיגולו רחמיו על מידותיו

ושיתנהג עמנו במידת הרחמים

ושיכנס לנו לפנים משורת הדין

 

ואני מחכה שינענע לי בראשו