נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התרשמויות מזכיר קצת רנטגן. החלל שהיא עפה בו מעורר בי תחושה של בדידות ושממון, ומכניות. ובו-בזמן שהיא עפה היא גם נראית כצוללת (בגלל ה- ripples בצד הימני מתחת לכנף. איך אומרים את זה בעברית?). ויש בה משהו מאוד שירי... כנפ"ש [ליצירה]
- [ליצירה] הגהה דחופה - 770!!! (לא 707!!!) אז מה, זכית להכיר את הרבי פנים אל פנים? אני בהחלט מקנאת בך. אני בין אלה שלא זכו... שתי הערות: לגבי המבנה - תקצר קצת (הרבה). אם אתה רוצה שאנשים יקראו, זאת אומרת. אם תשים לב, יש ביטויים רבים שחוזרים על עצמם, ויותר מפעם אחת... ולגבי התוכן - הרבי לא "עזב", לא אותך ולא אף אחד. ככתוב בזוהר הקדוש, שצדיק אחרי פטירתו "אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" - נמצא בכל העולמות (כולל העוה"ז הגשמי), נמצא במובן של מלווה, משפיע וכו' - יותר מבחייו. בגלל זה יום ההילולא של צדיק הוא יום של שמחה. ואתה עדיין יכול לקבל הדרכה וכו' דרך ה"אגרות קודש". ולהתקשר לרבי ע"י לימוד שיחותיו הקדושות, קיום הוראותיו והליכה בדרכיו. אף אחד לא "עזב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מה כל זה אומר? אין בין כל ה"אני" המזוייפות, הממותקות מלאכותית, איזה "אני" אחת אמיתית, שלא צריכה לפחד להטפטף למדרכה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- 1.אל תבלבלי בין הישות הממוסדת הנקראת "מדינת ישראל" (שיכלה להתקיים עקרונית גם באוגנדה), וביןארץ ישראל, מולדתו ונחלתו של עם ישראל לעולם. 2. חבל קטיף שנעקר הוא חלק מארץ ישראל, ומשם הגלו יהודים, נקודה. אומנם הם לא הוצאו מחוץ לתחומי הארץ אלא עברו למקום אחר בארץ ישראל, אבל *משם* הם הוגלו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו! והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו. אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת. השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא. והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?" וואו. זה ממש חזק. (תודה על ההמלצה.) [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה מדובר על חוויות אמיתיות של הכותב או על פיקציה? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, למה אנחנו נותנים למספרים לכמת *אותנו*? ל-16 אין שום משמעות. למעשה, אנחנו חסרי גיל. אנחנו נשמות. מספר השנים שעשינו בעולם בזה כ"כ לא מהותי למה שאנחנו... אי אפשר לאחר לחיות. ועוד: אפשר באמת להיות זקנה בת 16 (אני זוכרת שבזמנו הגדרתי את עצמי זקנה בת 19). ואפשר גם להיות צעירונת בת 80 (אני מכירה אחת כזאת בבית-חב"ד אצלנו). באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. גם כתוב נחמד. ו-זה בסדר. יש הרבה מסלולים. כשיהיה לך משהו ששווה לך בשבילו לקום - זה יקרה בלי צורך להכריח את עצמך. ככה נראה לי. צריך אומץ לשאול את עצמך מה אתה רוצה לעשות ולא ללכת במסלול שאחרים בחרו בשבילך. ואצל חלק -מ זה לא מצריך אומץ אלא זה פשוט האנשים שהם: *לא מסוגלים* לעשות דברים שאין להם הנעה עצמית לעשות אותם. אז אתה כנראה מהסוג הזה. [ליצירה]
תגובות