נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד (במיוחד לפני ה- ****) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! מה קרה??? [ליצירה]
- [ליצירה] לא בוגר במיוחד, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת לא ברור [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אישה מוכה? [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בעז"ה [ליצירה]
- [ליצירה] אבל השיר בכלל לא מדבר על גוש קטיף - תקראו ותראו! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו דמות שמנסה לקרוע מעליה מסיכה מתכתית מעוותת משהו. אפשר לראות את זה גם כדמות שלימה (כולל גוף) שוחזת ביזשהו שריון או מסיכת פנים ענקית, או כפנים מעוותות שנופלות מאזשהו כן שהן היו תלויות עליו. התפרקות. מאבק. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ושכחתי משהו חשוב: כתוב טוב. חזק. (כמו אגרוף בבטן, בערך). [ליצירה]
תגובות