[ליצירה]
זה כתוב אמיתי, וצובט בלב. ונורא מעורר הזדהות וסימפטיה.
במיוחד נגע בי משפט אחד קטן שכתבת -
"דווקא מי שהצליח לשמור על הנר דולק, בזהירות, עד שהנר ייכבה או אולי עד היוֹמוּלדת הבא, מגיע לו שהמשאלה שלו תתגשם". קשה לי להסביר אבל דווקא המשפט הזה הכי עצוב.
וגם אהבתי את ההומור הנוגה שלך. ובמיוחד אתה"תקרו לי בזה אחר זה".
[ליצירה]
הטקסט שלך לא ממש מתאים למשקל של השיר המקורי. ובכל אופן, מה אתה רוצה להגיד? אל מי אתה בא בטענה? ומה זה "רק אנו נציב עוד גבולות"? נציב גבולות למה? לדרך הזאת? להתיישבות? למה?
[ליצירה]
הדס, אני לא בטוחה שאין מקום להשוואה. כי האדם הוא עולם קטן והעולם הוא אדם גדול, ובצד הגלות והגאולה הכללית ישנה גם גאןלה מגלות פרטית, של כל אחד ואחד.
[ליצירה]
אתה בהחלט נותן תיאור מפורט מאוד של כל דבר שעשית במשך שהייתך בישובי הגוש יובב"א. אני לא בטוחה שאי אפשר לקצר מעט, להעביר את תמצית ורוח הדברים שאתה מבקש למסור. בכל אופן, נראה שיש לזה ערך גם כך כסוג של "מסמך תיעודי"
תגובות