נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש לי רעיון בשבילך: תעשה דואט (או דוקרב) עם שמואל ירושלמי. נראה מה יצא. זה יהיה מבדר!! [ליצירה]
- [ליצירה] הכי אהבתי את השורה הסוגרת - "כל הזכויות שמורות לעינת". [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שיהיה יותר מוצלח "בשביל אהבתך" מאשר "עשיתי בשבילך" [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, ... אבל למה ה"בנאלי" כל כך מפחיד אותנו? לפעמים אני מרגישה שכותבים משחקים עם הקוראים שלהם בתשבצי-הגיון. מרגישים צורך להיות הכי מתוחכמים, הכי ציניים, הכי מרוחקים מהתוכן הרגשי שעליו הם בעצם מדברים. ... למה בעצם? מה רע בצורת העברת מסר יותר ישירה, תמימה, פשוטה? את כותבת להרבה יוצרים שהיצירה שלהם (או פרט בתוכה) ילדותית. נו, נגיד. אז מה רע בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד משהו: כשחושבים על זה, ניתן לדמות את העניין לפיזיולוגיה האנושית: יש בסה"כ כללים מאוד ברורים שמגבילים את ה"יצירתיות" של הפיזיולוגיה שלנו, וישנו מאגר סופי של גנים, אך למרות זאת כל אדם יחודי בDNA שלו וייחודי במאפייניו הגופניים; כך גם לגבי "מאגר הגנים" של האומנות האנושית. כך בעיני. גם אם הרעיון יהיה מאוד דומה, זה לעולם לא יהיה אותו דבר. בהכרח תביא לשם את הייחוד שלך כאדם שונה ונבדל. הרוח האנושית היא באמת אינסופית, וכך גם האומנות שהיא ביטויה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד נכון! יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יש לך יכולת מופלאה לתאר מצבים ורגשות בצורה כל כך מדוייקת! (אבל בקשר לתוכן - קצת מסוכן להשתוקק לאביר. הגבר הממוצע הוא לא ממש כזה, את יודעת..) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שיש את הרשימה של האקראיות. איזה יפי של קטע! איך זה שאף אחד לא הגיב?? - זה בדיוק העניין של פורים - עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - כי נמצאים בנקודה פנימית יותר, גבוהה יותר. והחיפוש של הנקודה הזאת בין כל התחפושות, "מסיכות האני". זה מאוד נכון. נו, עכשיו תכתוב משהו על פסח. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חמוד. ציפיתי לאיזשהו סיום דרמטי ועצוב, כמו שהאבא כבר לא בחיים או לא במצב מתפקד או משהו בסגנון, כי החזרות המרובות על "אבא אבא אבא" כאילו הזמינו את זה, ובסוף זה לא היה. השארצ את זה כקטע תמים ומתוק חף ממניפולציות. יפה. רק הערה קטנה: לילד בן 4 אין עדיין את התובנות ש"מחר אמא תבוא בלי עוגה", והוא בכלל לא חושב על "מחרותיים" [ליצירה]
- [ליצירה] ... ובבית הראשון יש "ברית קדושה"? - יש כאן גילוי, התלהבות,שפע, תשוקה, סחרור, אבל לא ראיתי כאן שום ברית. בכלל, זה לא תיאור של קשר שנרקם. בברית צריכים להיות שני צדדים, וכאן יש צד אחד - הצד של הדובר. הזמורות "משתחוות לפניו", שוטחות לפניו את יבולן, מתרפסות לגמרי, נותנות לו לרמוס בכובד נעליו את אשכולותיהן. אני לגמרי לא אופתע אם כך השועל מהשיר השני רואה את הגפן כשהוא שם. כלומר, באגוצנטריות של מי שבטוח שכל הכרם לא נברא אלא בשבילו [ליצירה]
תגובות