נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (כדי שהתגובה הקודמת שלי לא תראה תלושה ומוזרה, עלי לציין שהשגיאה תוקנה) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השורה "יצור מוזר - תמיד על סף שבירה", ואת הסיום שמאוד מתחבר לי עם השיר "הפסק טהרה" - ההתכנסות שאחרי המשבר, כדי לגלות בתוך עצמך עוצמות "ואלטג'" שלא חלמת עליהן... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכנה. רע לה בתוך עצמה... [ליצירה]
- [ליצירה] כדי למחות על אי הקבלה של בנות ספרדיות לסמינרים חרדיים (מזעזע, מזעזע...) אין צורך בהתייחסות צינית ועויינת-משהו לגיורות (אפילו אם מוצאן מעמלק) שהרי באמת "גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי", והוא במהותו (בנשמתו) שונה מן הגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ו-הנה מיולת השיר שמאוזכר בסיפור: כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם: שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים. וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים. שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים. מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם: לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם. אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם. עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם. יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם. מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ. וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ. אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם. הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ. עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ. שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם: נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ. כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ. יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם: (הרקע לשיר: הכותב הוזמן לסעודת פורים שבה נגמר היין והמארח , משה, נתן לסועדים מים במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה חמוד שקוראים לה בר - ממש הבחורה האידאלית לשתיין! [ליצירה]
- [ליצירה] מה כל זה אומר? אין בין כל ה"אני" המזוייפות, הממותקות מלאכותית, איזה "אני" אחת אמיתית, שלא צריכה לפחד להטפטף למדרכה? [ליצירה]
- [ליצירה] מכירים את across the universe של לנון? "nothing's gonna change my world"... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, "אוי מזרוחניקים"... אתה יודע מה אומרים - אקדח שמונח במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. אנחנו נמצאים כרגע באיסרו-חג פסח,ולכן זה כל כך בלט לי לעין, עוד בחלק הראשון של הסיפור, שם עוד היה צ"ל "רגש דתי". והעניין הוא - איך לעזאזל קורה בכלל שמגיעים למצב של מקטורן עם פירורים בפסח!! ריבונו של עולם - פסח!!! כעקרת בית עם נסיון "עשיר ורב" של שלושה פסחים מאחורי , אני יכולה להגיד לך שחלק מהנקיון ההכרחי לפסח כולל ניעור כל הבגדים, וכיבוס כל בגד שיש בו כיסים, כשכיסיו הפוכים. בגדים שלא עברו טיפול כנ"ל נסגרים בארון לאלתר, ונמכרים לגוי יחד עם שאר החמץ. אז כן, הדמעות בהחלט היו במקום, רק שלא אתה היית צריך להוריד אותן, אלא אמא שלך.אתה מבין, מאוירה כזאת של אי-הקפדה, אי-החמרה, וזילות -מה של דברים שנחשבו חמורים שבחמורים בעם ישראל לאורך כל הדורות - מגיעים לבסוף (בדור הבא) גם ל"חמץ שעבר ממנו הפסח", כשלא מצליחים להרגיש שום רגש של קדושה, או של שאיפה אמיתית לקדושה. הדברים לא נאמרים חלילה וחלילה מתוך ביקורת אישית כלפי הכותב, אלא רק כלפי הגישה שמתוארת בשיר הזה. הכותב מציג סיפור של "חלום ושברו", ואני באה לטעון, ששורשי השבר היו כבר בחלום. נ.ב. תודה על ההפניה לדיון בפורום - בהחלט שווה קריאה! [ליצירה]
- [ליצירה] די כבר, מספיק עם שירים "ארספואטיים". תמצטו נושאים אחרים לכתוב עליהם, לדון בהם ולהמליץ עליהם! די להתבחבשות!!! [ליצירה]
תגובות