חַיּוֹת מַחְמָד

לְחָנוּת לְחַיּוֹת מַחְמָד,

הֵבִיאוּ פִּיל שֶׁרַק נוֹלָד.

הֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת,

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רָצָה לִקְנוֹת.

אֲנָשִׁים חָשׁבוּ שֶׁזֶּה דַי מְסֻבָּךְ,

לִרְחוֹץ פִּיל כְּשֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ .

הַפִּיל עָמַד לוֹ שָׁם בַּפִּנָּה,

כַּמָּה חוֹדָשִׁים (אוּלַי שָׁנָה),

וְאָכַל

          וְגָדַל

                   וְנִהְיָה מְסֻרְבָּל.

יוֹם אֶחָד, יַלְדָה קְטָנָה,

בִּקְשָׁה שֶׁיִּקְנוּ לָהּ  פִּיל - מַתָּנָה.

חָשַׁב הַמוֹכֵר: "כַּמָה זֶה טוֹב,

שֶׁהִצְלַחְתִּי לִמְכוֹר אֶת הַפִּיל סוֹף-סוֹף".

עָטְפוּ אֶת הַפִּיל בַּעֲטִיפַת  "יוֹם-הֻלֶּדֶּת",

קָשְׁרוּ סֶרֶט סְבִיב הַחֶדֶק,

וְנִסּוּ בִּזְהִירוּת וְהַרְבֵּה סַבְלָנוּת,

לְהוֹצִיא אֶת הַפִּיל מִתּוֹך הֶחָנּוּת.

וְעַד הַיּוֹם הַיַּלְדָה שָׁם עוֹמֶדֶת,

וּמְצַפָּה לְקַבֵּל מַתְנַת יוֹם-הֻלֶּדֶּת.

וּבַעַל הֶחָנוּת תָּלָה שָׁם שֶׁלֶט:

זְהִירוּת ! יֵשׁ פִּיל תָקוּעַ בַּדֶּלֶת.