רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
אוי,
רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
---
נוסטלגי.
ולמען האמת, חיפשתי יצירה עם נקניקיות (מעשים של אחרישתיים בלילה), ודימוי הכרית לנקניקיה קצת.... מממ... דחה אותי.
ד"א, על כל כרית יש המון חרקים קטנים, קרדיות המיטה, שאוכלות את העור המת הנושר מאיתנו. כמו פשפשים, על כל כרית.
שינה עריבה.
(כדאי לעשות הגהה)
[ליצירה]
---
א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה.
ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור.
ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי,
להיות."
הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון.
ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע.
אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש.
[ליצירה]
------
אני לא משחק כדורגל. לא יודע לשחק טוב, מאבד את הביטחון שלי אל מול שנות הניסיון שלהם, ואני גם אף-פעם לא מסתובב עם נעליים לרגלי.
פעם, במורשת, כשהבנים של היישוב התעצבנו על שהאור במגרש לא נדלק בלילה, וניסו וניסו וניסו, תהיתי אם לא החמצתי משהו.
וכשאני צולל בבריכה, בעולם שמתחת למים, העולם השקט, שבו כל רגע הוא נצח שמעבר לזמן, שבו אינך זקוק לכולם, שבו אתה מותח את הכח שלך עד מעבר לקצה גבולותיו, נעים לי יותר מכל משחק כדורגל ששיחקתי אי-פעם בחיי.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ובדיוק עכשיו
אני מנהל דיון על טיבה של אומנות, והאם יש מקום לשירים עצובים.
מרגע לרגע, מקווה שכתבת את הקטע בחיוך מסויים, ולא ברצינות.
אין שום סיבה שבעולם לתת פומביות לעצב חסר תקווה, כשמטרת האומנות היא הוספת אור וטוב.
תגובות