א. מתוך השקט ששולח לי שירים, כלחישה הססנית, מעוף סנונית אחת מביא אלי אביב, המוזה שרה (לא לנשום! תרשום! תרשום!) כמה מרהיב המחזה המתגלה; אל תעצרי בבקשה! ב. המשיכי, כך, אני מקשיב, (זוהי מלחמת התשה) לוחשת "קח – הנה הבית השני"; כלהכאיב ולהכעיס היא לא עוצרת, ממהרת להכתיב; לקריאתי: "אנא, חכי לי" היא נשארת אדישה, ד. לא רגישה, על השלישי דילגה מהר ולא חזרה אבד לנצח, לעולם לא יעלה עוד על הכתב כּנְהר אכזב לא יתמלא שנית, מימיו זרמו לשווא לבי עליו, לבי עלי (חדל לרטון) ועוד שורה ה. קצרה לחשה לתוך אוזני מן השירה העשירה מילים מילים מסודרות כמו טורים של נמלים מתעתעת תעתוע בצלילים מצטלצלים כמנגנת prima vista בלי כיוון וחזרה ו. זו חזרה, ללא ספק, על המבנים האדירים זו חזרה בשם אנאפורה*, הבאה להדגיש את דקויות ההתרגשות המפעמת, להדגיש גם באפיפורה* – ייאוש, המנצנץ מן הטורים ז. כיהלום. (זוהי גלישה) כמו פרעה אשר קרס ללפיתת הסריסים, כשראה שבנו נפח את נשמתו ולא סלח ולא שכח מייד הלך רתם סוסים למרכבות; במו ידיו הכל הרס. ח. לכל מילה מקום מושלם בתוך הטור ולא ניתן להזיזה ממקומה המדויק מבלי לפגום ואם נפגעת חריזה, יהא זה עסק ביש עגום כי אין בם די, באותיות, יש צורך בפיגום איתן. ט. ולא אוכל יותר לכתוב אם תשתתקי, רק אאסוף גליונותיי המצהיבים ואקבל עלי הדין אך היא לוחשת באזני מתוך דממה, בקול עדין: "סבי אוספני אל ברכיו ובעיניו יגון של סוף" י. אני מרגיש כי את עומדת לעוזבני לנפשי אנא המתיני, לא אוכל לצעוד בדרך בבטחה בלי הדרכה, חזרי אלי הפכפכה! - והיא הלכה.... *אנאפורה - שתי שורות עוקבות הפותחות באותה מילה *אפיפורה - שתי שורות עוקבות המסתיימות באותה מילה