ואדע
כי יום חג לה
ואצא לפניה
בשיר
ומחול
של שמחה
יעטוף
את חייה
ובערוב ימיה
אדע
כי תם
לו יום
חג
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי משאירה רק את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, הסגנון שלך- של החזרה על שורות, מורגש וכאן נותן משמעות וחוזק למילים.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות? מה שחוק? האם תוכל להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?! עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?! כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי.... די יו מיס מי? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, משלימה את רעות- לי, הבית הראשון הוא ש"עשה את זה".... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, ו... ונפלא וכתוב נהדר!!! הערה קטנה: התקשיתי עם השור- "ורווינו גשם ואוויר." נראה לי שיש לכתוב "ורווינו מ-גשם ואוויר", או "והיינו רוויים מגשם ואוויר"..... [ליצירה]
- [ליצירה] מדוייק כ"כ. מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, שמחה שהבנת והזדהית, שבת שלום :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אביבוש- מתבקש עוד בית, לפני הבית האחרון, נשארתי עם טעם של עוד, כאילו היצירה לא מוצתה... [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
תגובות