אני לא רומז על קצות אורנים
חומים עלעלים דקים
אני לא מכוון לגזע ברוש
מחוספס עגלגל
ולא על פרי איצטרובל
תאים חשוכים שקטים.
אני צופה בדרך ממנה הגעת
שביל כורכר
נקוד זיעה
המנקדת בי
בעודך מעליי
נעה בקצבם המהפנט של
צמרות העצים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר! זה כל כך חזק. ללא שם. ללא שם. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים. קצת בושרי. רעיון יפה אך לא זורם כשיר אלא ממש שומעים את חוט המחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש הצעות לשם? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גברים- אולי היא יודעת שיודעים להזיל. אותך- היא צריכה להכיר יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אח! ריימונד ריימונד [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאחר. אין לי מה לעשות חוץ מלהאיץ ברגליי ולהאשים את הפקק בגהה. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, ב ה צ ל ח ה !! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
תגובות