למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2015/03/Pekudei-pale-blue-and-purple-in-temple.html

חלזונות ארגמניים ובגדי כהנים הפקת חומרי צבע בעולם העתיק היתה תהליך מורכב ויקר. צבע התכלת נחשב בתקופות קדומות לצבע ערכי ומיוחד. על חשיבותו ניתן ללמוד מכך שאצל עם ישראל שמש צבע התכלת לצביעת בגדי כהנים בבית המקדש ולצביעת פתילי ציציות בכנפי הבגדים. חז"ל ציינו כי צבע התכלת הופק מחלזון בעל בלוטה מיוחדת בה נאגר חומר הצבע. על פי הפרטים הנתונים במקורות, לא ניתן לזהות בוודאות את סוג החלזון. חידת מקורו של צבע התכלת רתקה, לכן, חוקרים רבים הן מהצד המדעי והן מהצד הדתי. נבחנו מספר השערות לגבי זיהויו המדוייק של החלזון והמחקרים הנוכחיים מצביעים על כך שמקור צבע התכלת הוא, ככל הנראה, חלזון ימי ממשפחת הארגמניים המכונה ארגמון קהה קוצים. חומר הצבע אינו נפלט מהבלוטה התת-ימית של החלזון אלא לאחר שמרסקים את הבלוטה, מתרחש תהליך כימי שבו נוצרת התכלת באופן מלאכותי וגוונה סגול. הצבע הסגול מתקבל בגלל ההרכב הכימי האופייני של התכלת המכילה שני צבעים: אינדיגו שהוא בעל גוון כחול (מקורו בחלזונות הזכריים) וברומו-אינדיגו שהוא בעל גוון ארגמן (מקורו בחלזונות הנקביים). הודות לתכולה המורכבת הזאת, ניתן לזהות שרידים עתיקים של צמר צבוע ע"י תכלת באמצעות אנליזה כימית. במקומות רבים בארץ נחשפו אתרים ובהם צברי קונכיות של חלזון זה, שברי כדים עם שרידי צבע, מתקני צביעה, שרידי אריגים ועוד. ישנן תשובות רבות לשאלה כיצד השתמשו לצרכי המשכן בחלזון הידוע כבעל חיים טמא [דורשים את הפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך"(שמות יג) - "מן המותר בפיך". מכאן למדים שתשמישי קדושה צריכים להיות עשויים מחומרים הבאים מבעלי חיים טהורים (שבת כח ע"ב; קח ע"א)]. ביניהן נוכל לציין שהצבע עובר שינוי גדול מרגע יציאתו מהחלזון ויש לנו דבר חדש מיוחד. בתהליך הצביעה מוסיפים כימיקלים שונים (בלשון המקורות: "נשתנה מראיתו ופנים חדשות באו הנה"). אפשרות נוספת היא שאנו לא נהנים ישירות מהצבע אלא רק ממראהו (בלשון המקורות: "חזותא הוא"). אמנם, יש לציין כי יש אומרים שהתכלת באה מבעל חיים או מדג טהור וממילא אין כל בעיה בנדון. פרטים נוספים על חידת התכלת כפי שהיא משתקפת במקורות היהדות ניתן למצוא בספרו של הרב מ.בורשטין "התכלת".