למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה
ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2014/01/Mispatim-Ox-Dangers.html
נזקי השור
פרשתנו, פרשת משפטים, הינה המקור העיקרי לדיני נזיקין על פי היהדות. בפרשה זו מלמדת אותנו התורה, שאדם חייב לשלם בעד הנזקים או ההפסדים שגרם לחבירו, בין כשהזיק את חבירו ע"י גופו ובין כשהזיקו ע"י רכושו. בפרשתנו מוזכר פעמים רבות השור, כבעל חיים הגורם לנזקים שונים. במאמר זה נדון באופיו של השור כגורם לנזקים.
שור הוא שם כללי ליחיד של בקר, פר, פרה או עגל. הוא היה החשוב מכל החי מאז ועד ימינו. שימש בשני תפקידים חשובים: לעבודה, בעיקר לעבודת השדה, ולמזון, לבשר וחלב. רכושו של אדם תמיד הכיל צאן ובקר. לכן התורה השתמשה בשור לתיאור ממון בכלל וממון המזיק בפרט, בגלל שכיחותו הרבה. נזקי השור מפורטים בתורה בשלושה אופנים: "קרן"-ע"י נגיחה, "שן"-ע"י אכילה ו"רגל"-ע"י דריסה.
השור הוא בדרך כלל בעל התנהגות שקטה, אך הוא נוח לרגוז כשהוא מגוֹרֶה, ואז הוא נעשה תקפני מאד. שור מורגז ומשתולל מסוכן לבהמות ולאדם בנשקו – הקרניים, שהוא מפעיל אותן בכוח האדיר של שרירי ערפו. הנגיחה של שוורים היתה שכיחה, כי השתמשו בשוורים לא מסורסים. שור מסורס, מאבד את פראוּתו; הוא מִידַמה במקצת לפרה ונעשה שקט ונכנע, אך אין הוא מאבד את כוחו. מכאן הנוהג לסרס שוורים בגיל חודשיים, לשם הכשרתם כבהמות עבודה. יש לציין כי הסירוס אסור מדין תורה הן באדם והן בבהמה, חיה ועוף, "ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כב, כד).
שור-מציין ביחוד את הפר המסורס, אך בלשון המקרא, ובדיבור הרווח, המונחים 'שור' ו'פר' משמשים בעירבוביה.
ישנם מקומות בעולם, המנצלים את הדחף הטבעי של הפרים להילחם, כשעשוע לבני אדם הצופים בהם. חלק מהסגנונות של מלחמות שוורים אינם כרוכים בהתעללות פיזית בשור או בהריגתו; הסגנון "קלאסי" של מלחמת שוורים, שבו נהרג השור ע"י בני אדם, הוא הצורה הנהוגה בספרד ובמדינות אמריקה לטיניות רבות. הספורט האכזרי לסוגיו הוצא אל מחוץ לחוק בארצות רבות.
"שן": אחד מנזקי השור הוא ע"י אכילה, וגם דיני נזק זה פורטו בהרחבה במשנה ובתלמוד. בשל השכיחות הרבה של השור, נזק זה היה שכיח בעבר, כפי שקורה כיום בכמה ערים בהודו:
הפרות הן יצורים מקודשים בהודו. פרות הודיות רבות הפכו ליצורים עירוניים לחלוטין, ובערים אחדות עוברים עליהן כל חייהן מבלי להיתקל בגבעול עשב צומח יחיד. הפרות מביאות תועלת, מהיותן פועלי נקיון הזוללים את האשפה ברחובות. הפרה מגוונת את תפריטה העלוב במזון שהיא גונבת מדוכנים וחנויות:
הפרה יוצאת לפעולה ברגע שדעתו של המוכר מוסחת לרגע. היא תוחבת את ראשה בין רגלי הקונים, וגורפת צרור ירקות נדיב בתנועה אחת של לשונה הארוכה. עד שבעל הדוכן מספיק להגיב ע"י מקלו, הגנבת כבר נמצאת הרחק במורד הרחוב.
הפרות יוצאות גם לפשיטות אסטרטגיות על סלי הקניות של הלקוחות. בשיטה זו הן מושיטות את צווארן כבדרך אגב לעבר הסל החולף לידן, או שהן ממתינות עד שהקונה יפנה את גבו, ומחסלות בחשאי את המצרכים שקנה.
