עמדתי על הבמה, לא רעדתי, כי לרעוד זה לא קשור עכשיו. מבטי כולם היו נעוצים בי, מה אומר, מה אגיד. עמדתי על במה, האורות מסנוורים אותי, והתאורן רק מכוון אותם יותר ויותר עלי. הבמאי יושב מולי, מבטו אומר- בהצלחה חבר. ואני יצאתי מהקפאון, והלכתי לעשות את הדבר שאני יודע הכי טוב לעשות- הצגות.