האם העובדה שאי אפשר לברוח מהמציאות, היא תירוץ מספיק טוב כדי לשכנע שזה לא טוב לברוח ממנה?
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס'ד לא,אחד הדברים שכמעט ואי-אפשר לברוח מהם זו המציאות. ולכן זו הסיבה שלא טוב לברוח ממנה-כי כמעט ואי אפשר לברוח ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שאי אפשר לברוח [ליצירה]
- [ליצירה] לא... הלוואי,אבל לא.. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שלא, אם כבר אז להפך- האמירה שאי אפשר לברוח מהמציאות מגיעה בעקבות ההנחה שהיה מעולה אילו היינו יכולים, אבל כל הבאסה שלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש הבנתי. לא הוגנת הבדידות הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן, מה העניין? [ליצירה]
- [ליצירה] שיוש, זה ממש יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי כלום. ממש כלום, אבל הכותרת הזכירה לי את האמירה של מזבח המוריד דמעות בגירושין, או משהו כזה... [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ [ליצירה]
- [ליצירה] כי הוא לא התקשר כשהוא חזר. [ליצירה]
- [ליצירה] בת מלך, אני איתך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות: "מה שהיה" - באמת היה. "ומה שלא" - לא היה. ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר. "ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת. "אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי. כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם. אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך... וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, ממתי היא קוראת לו "אבי"?? [ליצירה]
תגובות