בס"ד
אתה מציף בי כל חלקה טובה
ממיס כל אפשרות של דרך מילוט
משמיע קולך במנגינה עריבה
שהופכת אותי למין בובה על חוט
מסובב את העולם סביבי במילותיך
בלי שמץ של מושג במה בורכת, יקירי
מאיים להטביע אותי במילותיך
מפזמת רק לך בשקט את שירי
כשבוא יבוא האומץ, או האפשרות לברוח
נצדיע אז כלנו למלך השגרה
ותחת לחופה אחת תנשא אז עם אחרת
והכלה הלבנה תראה לי קצת שחורה
בתוך מבוך של עצמך אתה רץ בעיוורון
מחפש לאן לברוח, אל המוצא האחרון
וזה כמו ברומאנים הכי טראגיים שאפשר
תסריט ברור מראש בו הלב שלי נשבר
תגובות