אבק כוכבים / את שוכבת שם על החוף מכוסה מכף רגל עד ירך בחול שזה עתה נסחף מאדמת אפריקה. אין איש מלבדנו והכוכבים (שקשה לראותם בשל אורות העיר) מכסים את השמים בשכבת אור מלאכותי. אני לא מעז לגעת בך. אני מכסה את כפות רגלייך מהדק היטב ומוסיף עוד חול למשענת גבך. קודם, כשהבטתי בעינייך ראיתי את הים. אורות העיר אפשרו זאת. אני מעביר ליטוף על ירכייך כן, עכשיו מותר ותר אחר עינייך התרות אחר אצבעותיי. זו הפעם השנייה שלנו כאן. בפעם הקודמת ישבנו ושרנו שירי מולדת. קולך, שהתבדר ברוח ונבלע ברעש הגלים העביר בי צמרמורת נושנה. את שוכבת שם, חסרת אונים מלאה בשכבות של חול ואין מציל. כמו לויתן המוטל על החוף את מחכה שיחזירוך לעולמך השפוי. את לא מחכה יותר מידי. צָווחת, התרוממת וניערת מעלייך הכל. בי, הפעם, לא היה צורך.