1. את צוחקת ואומרת ש "כשנגעת לראשונה הרגשתי נסחפת ללב ים. ובים אני שטה לבדי, השמש מחממת ומלטפת, רגליי- ידיי- מלטפות את המים הצוננים". 2. אני מרצין פנים ושואל אם "זה באמת כל הסיפור בינינו (?) הרי לא מאתמול [שיעול קצר] אנחנו משולבי ידיים". היא מסמיקה ומתעלמת. 3. הפעם החלטתי שלא. לא אתן. לא אשלח לו יד. אני זוכר את צחוקו המתגלגל, את עיניו הרושפות, את חולשת השרירים, את החרטה, אוי, החרטה. אך כשנכנס לחדרי רעב, חסר כוחות ונושם בכבדות לא ידעתי איך ייגמר.