ליעל! (שם בדוי) את אפילו לא טורחת לנסות לקלוט למה אני לא מדברת איתך. עד לא מזמן היית החברה הכי טובה שלי, אז נראה לי שאני לפחות חייבת לך הסבר. אפשר להגיד שאני כועסת עלייך, למרות שאני לא בטוחה שיש לי זכות. את עשית את הבחירה שלך, גם אם לא עשית את זה במודע וגם אם לה התכוונת לפגוע בי. זכותך לשים אותי בעדיפות אחרונה, את פשוט לא יכולה לצפות שאני אשאר חברה שלך אם תעשי את זה. אני בן אדם עם רגשות אמיתיים, גם אם את בטוחה ששום דבר לא מזיז לי. אני לא הכלבלב שלך, את לא יכולה לצפות שאני ארוץ אלייך כמו כלבלב, למרות שלפעמים אני מספיק טיפשה כדי לעשות את זה. בפעם האחרונה שדיברנו (לפני יותר מחודש) אמרת לי שאת לא יכולה להיות לידי תמיד. יש הבדל בין תמיד לאף פעם לא. את יכולה לתת לי סיבה הגיונית לזה שבכמעט 3 חודשים שאני במצב לא טוב, לא טרחת להרים טלפון כדי לשאול אותי איך אני מרגישה אפילו פעם אחת? שכבתי חולה במיטה עם חום כמעט שבוע, את אפילו לא התקשרת לשאול לאן נעלמתי, את אפילו לא שמת לב שנעלמתי. לא תמכת בי בשום דבר. כשסבתא שלי הגיעה לטיפול נמרץ והתקשרו אליי לבית ספר להודיע לי אני עדמתי מולך, נשענת על השולחן כדי לא ליפול, הברכיים שלי רועדות. כל מה שאת עשית היה להרים את הראש, להגיד לי "אז מה?" ולחזור לקרוא ספר. כשהציונים שלי התחילו להדרדר אמרת לי שזה אשמתי שאני לא לומדת. צדקת, אבל הרגשתי מספיק רע גם בלי המשפט הזה. את זוכרת שניגשתי אלייך פעם ואמרתי שאני בדיכאון? את זוכרת מה ענית לי? שאני לא אספר לך כדי לא להרוס לך ת'מצברוח. אני מצטערת שאני לא מספיק כיפית בשבילך כשאני עוברת תקופה קשה. את לא חברה שלי יעל, כי שום דבר לא עושה אותך חברה שלי. את יכולה לתרץ את ההתנהגות שלך בקנאה שלך ובעוד הרבה דברים, אבל זאת עדיין לא סיבה מספיק טובה. כמו שאמרתי, זאת ההחלטה שלך וכבר מאוחר מדי לשנות אותה כי יש דברים שאפילו אני לא מסוגלת לסלוח עליהם. זה לא עובד ככה, את לא יכולה להיות חברה שלי רק כשאין לך שום דבר יותר טוב לעשות. את לא יכולה להיזכר בי רק כשאת צריכה משהו, ובכל פעם שאני צריכה משהו להתחמק ממני באיזה בוחן (לא חשבת שאני עד כדי כך סתומה, נכון?). את לא יכולה להגיד לי יום אחד שאני החברה הכי טובה שלך ויום אחד שאני כבר לא, אנשים הם לא הצעצועים שלך, החיים של כולם לא סובבים סביבך. את תמיד הודית בזה שאת אגואיסטית. את לא אגואיסטית, את אגוצנטרית. יום אחד את גם תקלטי עד כמה. ובקשר אליי? אני אעבור גם את התקופה הזאת, ולא בזכותך. אני מאמינה שאכפת לך ממני, גם לי אכפת ממך, אבל את תסתדרי גם בלעדיי. אני לא מסוגלת לתת לך עוד הזדמנויות